עמוד הבית » האם אי פעם שמעת על אדנוזין ותפקידו בשינה רצופה?

האם אי פעם שמעת על אדנוזין ותפקידו בשינה רצופה?

צילום: pexels
אדנוזין? ומה קרה למלטונין? אני בבלבלה כאן, הלפפפפ! אופס! עלינו על שדה מוקשים מדעי - מילולי.

מה הפירוש של מוקש מדעי – מילולי?

מוקש מדעי – מילולי, מגביר את הצורך בשימוש במילים לועזיות וארוכות, כשגם התרגום לעברית לא תמיד מובן וברור. אז כמו בהנדסה קרבית, בשדה מוקשים, נצעד לאט ובזהירות. ההבדל הגדול הוא, שלא באמת קורה כלום, אם עלינו על מוקש מדעי – מילולי. מקסימום נקרא את אותה שורה שוב ושוב עד שנבין. עכשיו כשאנחנו מוכנים נצא לדרך.

במוח שלנו, בדיוק מעל הצומת בו מצטלבים העצבים המוליכים לעיניים, נמצא גרעין שנקרא בשם היצירתי, הגרעין העל תצלובתי. או בלעז: הגרעין הסופרה כיאזמטי. שהוא איבר קטנטן מסויים, שיושב על צומת נוירונים בצורת איקס X. מכאן נגזר שמו.

הגרעין הזה, מזהה אור וחושך ושולח שליחים להודיע מתי זמן אור מתחיל ומתי זמן חושך מגיע. השליח המכריז על בואו של החושך למוח וכל חלקי הגוף – נקרא, כמו שניחשתם היטב – מלטונין. אותו כבר כולם מכירים.

צילום: pexels

גורם משמעותי ראשוני, ביצירת השינה הוא השעון הביולוגי, או כמו שהוא נקרא בשפה המדעית, המקצב היממי או בלעז: הריתמוס הצירקאדי. הבטחתי כמה מוקשים שוברי שיניים נכון?

אבל אמרת אדנוזין, לא?

כן. אחרי שהמקצב היממי מסמן על השעה 18:00 כהתחלת הערב, בכל מדינה או עונה זו שעה אחרת,  – הוא קורא לכרוז. הכרוז מלטונין מודיע לכולם שהחושך מגיע וזה הזמן להתכונן לשינה, כי הוא מתחיל בהדרגה לשחרר יותר ממנו. הכרוז איננו מחולל השינה בזכות עצמו, הוא רק מזמין את מחוללי השינה להתכנס יחד כדי לפעול בעוצמה בהמשך. בתורם, כל מחוללי השינה, מייצרים את אותה שינה רצופה הנקראת גם שנת ישרים.

צילום: pexels

הוא מזמין בעדינות הורמון סחבק אחר ששמו אדנוזין. הורמון זה יוצר את מה שנקרא לחץ השינה. ניתן להגדיר את לחץ השינה גם כתשוקה לשינה. אותו מרכיב, שככל שהוא מצטבר בגוף, קשה לנו לעמוד פני פיתוייה הרבים של השינה. נחפש בדרך כלל את המיטה שלנו או מקום בטוח, שקט ונוח אחר. בהעדר מקום כזה, לחץ השינה יגבר עוד ועוד, עד שנראה מצבים משונים כמו חיילים שישנים בהליכה או אפילו במקרי קיצון, תחת הפגזה כבדה בשוחות בשדה קרב. התשוקה לשינה היא כה עזה, שבהעדר שינה מתמשך. התנומה פשוט כופה את עצמה על האדם, בעל כורחו.

צילום: pexels

שיואו! רק לקרוא את התיאור המשעמם הזה – בא לי להרדם.

אכן, שיעמום מצביע על עמימות של המוח החושב, דבר המקרב שינה במיוחד. אז אולי זה המאמר המרדים ביותר שיצא תחת ידי. לרוב אני משתדלת לרענן, להעלות לפחות חיוך על מנת לשבור את הרצינות. אפילו השינה אוהבת צחוק. אבל זה כבר נושא מקסים למאמר אחר. הרמתם לי להנחתה. תודה.

רגע אירית, לפני שאת הולכת לנו לעוד שבוע:

מדע או שדה מוקשים, אוקיי, מה צריך לעשות כדי לישון שנת ישרים, או שינה רצופה, כמו שאת קוראת לה? אני ממליצה לקרוא את כל המאמרים הקודמים בטור האישי שלי ומי שעדיין רוצה יש לכתוב מייל שכותרתו: אני רוצה שינה רצופה, לצרף מספר טלפון נייד שאוכל לחזור אליכם ולשלוח למייל: Goldensleeo21@gmail.com וניקח את זה משם.

לילה טוב ושינה רצופה

ד"ר אירית שמשון – ולישון