בגלריית תיאטרון יהלום ברמת גן מוצגת בימים אלו תערוכה ייחודית בשם "שחור-אדום-לבן" (אוצרת: גליה שכטר). בתערוכה משתתפים 32 אומנים ואומניות – ציירים, פסלים, סופרים, משוררים וצלמים מהארץ ומהעולם: איריס כליף, רונית נוביק, יהורם גלילי, ד"ר דורית זילברמן, דליס, מיכל שמש מוגילנר, סיון לוטן, בוריס פיינס, פולינה גלוזמן, רונית שפייזר, חנה דהן, מרי ברקוביץ, גיא מגידס, צביה זלטורינסקי, מתן מאירסון, אלכסנדרה קוזמין, אודליה יהודיין, זהבה נטע נטר, אורה טננבאום, אנה שרון, שני אלדר, כרמית פלטקין, עוז עזר, רז כדורי וגליה שכטר.
בתערוכה משתתפים משוררים בינלאומיים מחו"ל המציגים שישה שירים שלהם, שאותם תרגה וערכה לעברית המשוררת והסופרת איריס כליף, האחראית על קשרי החוץ של המגזין האינטרנטי לספרות תרבות ושירה "בכיוון הרוח": Dr. Agron Shele – Albania Belguim, Mbizo Chirasha – Zimbabwe, Dr. Masudul Hoq – Bangaladesh, Carlos Javier Jarquin – Nicaragua, Kamal Dhungana – Nepal, Danielle Traykovic – Serbia.
איריס כליף: "שירתם של משוררים אלו פורצת קיום בקסם רגש רוח יופיי הכאב, התשוקה, התקווה, השבר, האהבה, החופש, השלום והחלום. זהו חיבור של הומניות באור נפש הרוח האוניברסלית ובקשת תרבויות של עולמות חיים. זכות של אור, כבוד וברכה עבורי לתרגם ולערוך את שירתם היפיפייה לשפה העברית, כפי שאני נושמת הילת שירת עולמם המרתקת. אני מודה לבורא עולם השם הגדול על חיבור של אנושיות בקיום של טבע, חיים ואהבה ובנהור עולמות מסע הרגש הרוחני, המיסטי והאוניברסלי".
איריס כליף חברה באגודת הסופרים העבריים בישראל ובאקו"ם. ראו אור שלושת ספריה: "בשביל קסום נושפת לוליטה"/ 2001, "ירח בר"/ 2017 ו"בת אלוהים"/ .2020 כיום עובדת על ספרה הרביעי שבכתובים. אחד ממאפייניה הייחודיים הוא חידושי הלשון הרבים בשירתה, נשימות ונגיעות רוחניות של עולמות עליונים וקודש נסתר. שיריה פורסמו והוקראו ברדיו, בטלוויזיה, בכתבי עת ואנתולוגיות בארץ ובחו"ל, באתרים ספרותיים, באינטרנט, במגזינים ובעיתונים וקיבלו שבחים ממבקרי שירה רבים. כמו כן הוצגו שיריה בתערוכות יחיד בשילוב אמנים וציירים ובתערוכות קבוצתיות. שירתה משקפת את מסעה הפנימי של נפשה המביטה אהבה, החולמת חיים והנושמת קודש עולמות ברוח אור, בריאה ונסתר ומהווה סמל וביטוי לניצחונה על מחלת האנורקסיה ובחירתה באומץ של חיים ואהבה.
אירוע הפתיחה של התערוכה "שחור-אדום-לבן (המעצב הגרפי יאיר בכר אחראי על עיצוב ההזמנה), התקיים לאחרונה והשתתפו בו אומנים ואומניות המציגים בתערוכה: יו"ר איגוד הסופרות והסופרים העבריים עו"ד צביקה ניר והאוצרת גליה שכטר, האומנית והמוזיקאית רונית נוביק, סגנית יו"ר איגוד הסופרות והסופרים העבריים ד"ר דורית זילברמן, הסופר והמשורר יהורם גלילי ואיריס כליף האחראית על קשרי חוץ במגזין "בכיוון הרוח". התערוכה תוצג עד ל-30.4 וכל היצירות המוצגות בה מוצעות למכירה.
התערוכה "שחור-אדום-לבן" מאגדת את שהות הזמן והמחשבה ומציגה בתקופה בה הארץ מתלקחת מבחינה פוליטית, כשאלפי אנשים יוצאים לכיכרות ומעמידים את נושא הדמוקרטיה וחופש הביטוי בראש סדר העדיפויות. אנו נקראים מחדש לאחר המשבר העולמי שיצר פגיעה חברתית וכלכלית לשוב ולהתאחד לשיח, לדיאלוג ולאנושיות. אירועי היום קשים, נחשפים מקרי אלימות, רצח, פגיעה מינית, הלבה הפנימית האישית והאוניברסליות חפצה ושוקקת להשמיע קולה.
תערוכה חברתית זו מציגה וחושפת אמירות נוקבות וישירות: משדה הקרב ומהמלחמות, על אדמה וארץ חיים, הנוכחות הנשית שסבלה במשך שנים מדיכוי, אמירות על מסורות ארוכות שנים שבשנת 2023 החברה מעמידה כשאלה ומנסחת עובדות ואמירות חדשות בחברה הישראלית רבת הפנים ובעולם ככלל. מהלכים, חוויות חיים, סיטואציות, רעיונות, חלומות ושברי חלומות מעובדים ומונגשים לצופה בבמה ייחודית ומרגשת זו של התערוכה, שבה הם הופכים ליצירה, לשפה תקשורתית. כאן נשמע הקול של האומנות המרחיב המעשיר והמעצים את החוויה האנושית של הצופה, הצעקה ושמחת החיים, הכאב והעונג, החולף הנצחי, קצוות החיים והטלטלה. כל אלה מוצגים ביצירות אומנות של רוח הלב הפורץ חיים.
האדום מסמל את צבע הדם, הכאב, האהבה והתשוקה. הצבע השחור מסמל את הנסתר, השליליות האפלוליות והמוות בהתוודעות עם הטוהר, הזך, הבר התום, השלום ויונת השלום שמסמל הצבע הלבן המלאכי. במנעד רחב ועזות מנסחים האומנים המשתתפים בתערוכה את הדרמה ואת הטראומה לצד האהבה החלום והתקווה.
גווני השחור-אדום-לבן מנסחים עולם הפרוץ מעומק עז הרוח ומתוך קצוות באמירה נוכחת, בוטה, ישירה ופיוטית – אמירה הפרוצה והזועקת אמת פנימית עזה, אמת פולחת ונוקבת שאנו בני האנוש נושאים באינדיבידואליות הייחודית, כפרט וכחברה.
אוצרת התערוכה גליה שכטר מדובבת רחשים שמעבר למילים מרעידה נימות נפשיות בדקות הרגשיות המשוחררת שלה ובצבעוניותה העדינה, היא ציירת משוררת ילידת זכרון יעקב, בעלת תואר שני בתרפיה באומנות, מטפלת ומדריכה. היא הציגה שירה ואמנות חזותית בארץ ובעולם. שיריה הולחנו ופורסמו גם כווידיאו-ארט. היא פרסמה מאמרים על שירה, חינוך ואומנות ויצרה את הסרט "בשעה 7 בבוקר" שנמצא במוזיאון ישראל.
היא ממקימי בית שכטר, הסדנה לאומנויות בראשל"צ ומרכז אביב לטיפול וחינוך, משרד החינוך. אצרה את התערוכות "שיר מוקף מרחקים" ו"מבעד למילים" שהן שילוב של אומנות פלסטית ושירה. היא יזמה וערכה כתב עת לתרפיה באמנות בשם "כנפיים", שיצא לאור מטעם מנהל החינוך והתרבות בתל אביב. היא מנהלת מרכז גלים לאמניות בינתחומית, וכמשוררת צעירה זכתה במלגה כמשוררת צעירה מטעם הליקון ומשכנות שאננים. היא זכתה בקרן ליוזמות חינוכיות כיוזמת תוכנית חינוכית, טיפולית וערכית שכתבה וישמה במשרד החינוך.
היא חברה באגודת הסופרים העברים, חברת איגוד י.ה.ת.- האיגוד הישראלי לתרפיה ע'י יצירה והבעה ו כיהנה כיו"ר ועדת הכנס "כלים שלובים". היא משלבת בין המדיות השונות בתערוכות, שאותן היא אוצרת ובהן היא משתתפת. התערוכות שלה הן חברתיות ועוסקות במתרחש בתרבות, באומנות ובפוליטיקה בארץ ובעולם. היא עוסקת מזה שנים רבות בציור ובכתיבה, והציגה את יצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובחו"ל. החיבור בין המילה הכתובה לדימוי הוויזואלי מעסיק אותה כיוצרת וגם כאוצרת. היא סופרת ומשוררת והוציאה לאור ארבעה ספריי שירה. לדבריה, יצירתה יונקת משורשיה כבת למושבה זיכרון יעקב, מקום שהיופי שזור בו בטבע. גם כיום היא מתגוררת ליד טבע ליד פארק הירקון ומקפידה על קשר עם הטבע והים.
גליה, ספרי בבקשה כיצד נולד השם לתערוכה החדשה שאת אוצרת?
"לשם שחור-אדום-לבן יש משמעות מיוחדת עבורי. כשלמדתי אמנות יצרתי גם מייצגים במרחב, ואחד מהם היה מול הים – לבשתי בגדים בצבעים אלה וגם יצרתי אביזרים בצבעים אלה. גיליתי שצבעים אלה מבטאים עוצמה, נוכחות, כוח במובן החיובי והקוטביות שלהם מבטאת ישירות ומאפשרת ביטוי ממוקד מהרבדים השונים בתודעה, בגוף ובנפש. גם ילדים שאיתם אני עובדת הרבה כשהם רוצים לבטא, כעס, תוקפנות, פחד , כאב פלטת הצבעים שחור ואדום בעיקר יבואו לידי ביטוי, אלה גם צבעי הדם, צבעי מחאה, צבע של שליליות, עומק, אצילות השחור בעיקר והצבע הלבן מבטא, טוהר, בתוליות, צבע של כלה, צבע של התחלה, הדף הלבן ויונת השלום. אנחנו בתקופה קשה ומורכבת בהרבה מאוד מובנים, ומצאתי שצבעים אלה מאפשרים ביטוי ישיר ונוכח. אכן בתערוכה זו יש עבודות שמבטאות את המלחמה על הארץ. יש עבודות שחושפות מסע של תוקפנות שעברו נשים, ויש עבודות שמעמידות את מושג החתונה והכלה ומסורת זו בשאלה ובאמירה על הטקס הזה ואיך צריך לחגוג אותו ועוד. אלה צבעים שלא מאפשרים להתחמק ולהסתיר והם ישירים. בתורת הפנג שוואי השחור דרמטי, מסתורי, מיסטי ובולט. בחרתי את השחור כי בתרבות שלנו הוא מייצג צבע של אבל. יש בו גם רצינות, אלגנטיות וחשיבות מעמד. האדום צבע בולט אצל הסינים ומייצג הכרה ציבורית, אש המוניטין והפעלתנות, צבע של מוניטין וכבוד – בזירת השברים בספרד הוא בולט צבע הדם – והאדם. זה צבע שקשור למיניות ולפיתוי ונוכח באולמות האופרה והקולנוע. הלבן הוא נייטרלי, חגיגי, חסר צבע אך גם מקרין מתוכו את כל הצבעים. הלבן גם אצילי וחגיגי, צבע שלובשים בחגים בבית הכנסת, טוהר, זכות צבע של חשיבה רוחנית.
אלה צבעים קוטביים, נוכחים ובוהקים. ואכן האמירה האמנותית בתערוכה לא מסתתרת – סיפורי נשים שעברו טראומות, צעקה עולה מדמות האישה במובנים רבים וברבדים רבים. אלה צבעי קרב וצבעי מסכות. כאוצרת בחרתי נושאים חברתיים פילוסופיים בתערוכה זו, ולאור המצב בארץ החלטתי לאפשר במה לביטוי של רגשות יותר מטלטלים וקשים, ההוויה של כולנו גם עוברת קשיים בפן האישי של כל אחד ובמורכבות שכל אינדיבידואל עובר. בשנתיים-שלוש האחרונות אנו חווים משבר בארץ ובעולם, הכולל שסע. הרחובות והכיכרות מלאים במאות אלפי אנשים שיוצאים למחאות ולהילחם על הארץ הזאת. יש הרבה כאב, פצועים ותמונות קשות. לא כל היצירות בתערוכה הן בעלות אופי קשה, נוקב ומטלטל. יש גם ביטויים ליריים אחרים.
שירי המשוררים מקשת של ארצות הם שירי טבע עם תמונות עולם עשירות ועמוקות שמביעות יופי ואהבה, אך יש בהחלט עבודות יותר קשות וחשיפה של סיפורי חיים מטלטלים וקשים. יהורם גלילי מבטא בשיריו את השסע בחברה בישראלית. ד"ר דורית זילברמן, סגנית יו"ר אגודת הסופרים, מציגה עבודה בנושא חתונה עם נקודת מבט יחודית על המסורת הזו שבשנת 2023 ופותחת שאלות רבות בחברה בארץ ובעולם כיום כשהמושג המשפחה השתנה. עוז עזר מציג פסלים עם ביטוי רגשי עז בלבן ובאדום. איריס כליף מציגה משיריה עם השפה הייחודית שלה שיונקת מעולם הקבלה וגם צילומים מעבודת הגוף שלה כרקדנית. אודליה יהודיין מציגה שיר מחאה וציור עבודה חזקה ומתריסה. מתן מאירסון משנקר יציג עבודה מעניינת על דמות האישה בנושא הצבע הלבן. זהבה נטע נטר מציגה ציורים מתוך הסדרות שלה על נשים, ילדים דמויות בתוך שתיקה ופחד, עם ניגוד בין המרקם הצבעוני לדמות שמתוכה עולה תווך של רגשות. וידיאוארט מרתק של מיכל שמש מוגילנר מוצג בתערוכה, כמו גם שיתוף פעולה בין רונית שפייזר ומרי ברקוביץ בעבודה המשלבת ציור וצילום – שמלה אדומה המייצגת תרבות. גלוזמן פולינה ופיינס בוריס, גם הם אומנים מזכרון יעקב, מציגים עבודות יחודיות בצבע ובאווירה עם מסורת תרבותית וקפדנית המקבלת ייחודיות ביצירתם. רונית נוביק, שגם שרה שיר בפתיחת התערוכה, מציגה את ציוריה המרתקים 'חתולים בסמטת רחוב'".
מהי עבורך המשמעות הרוחנית של השם אדום-שחור-לבן?
"שחור, אדום ולבן הם צבעים בולטים מובהקים בעלי מינעד רחב של עוצמה, יצרית, רוחנית ומיסטית. הם מאפשרים ראייה לצופה לרבדים באישיות שלנו, ושוכנים אי שם עמוק בתוך ליבנו, כולל חומרים מהבטן, יצרים, רגשות, מטענים שלילים כל מה שהחברה שלנו משדרת בימים אלו כאנשים החיים עם עוצמה, חוויות וקשיים. האומנות עבורי כיוצרת ואוצרת היא הבמה שחושפת את הפאן האומנותי ומרחיבה את החוויה האנושית של הצופה. היצירות מבטאות דרמה, סיפורים, חוויות, טראומות, יופי, כאב, עוצמה ועוד. התערוכה משקפת את המציאות, כשהאומנות היא קריאה לחופש ביטוי ודמוקרטיה – אנחנו חיים במציאות קשה ומורכבת, וגם הרחובות צועקים בשחור ובאדום – נשים יוצאות להגן על קולן לבושות באדום ויש קריאה ברורה להגן על התרבות. אדום הוא גם אות אזהרה וצעקה".
ספרי על בחירת הגלריה שבה מוצגת התערוכה.
"גלריית יהלום היא גלריה מרכזית ברמת גן. תיאטרון רמת גן נמצא באזור הבורסה, מקום המשלב תרבות, תרבות פנאי, מסחר, מקומות בילוי, בתי קפה, מסעדות וברים. זה מקום תוסס שמפגיש קהלים רבים. בתיאטרון יש כמה במות לתצוגה של אמנות פלסטית. התערוכה "שחור-אדום-לבן" מוצגת בגלריה המרכזית עם אווירה תוססת, שאליה מגיע קהל רב להצגות ולאירועים בגלריה. החשיפה בתערוכה היא למאות ולאלפי אנשים שמגיעים לגלריה".
מהי המשמעות עבור עולמך הרוחני להביא ולחבר בתערוכה חשוררים עולמיים מחו"ל?
"בתערוכות שאני אוצרת מציגים אמנים מחו'ל, בעיקר מארצות הברית. כיום באמצעות הווטסאפ והרשתות החברתיות אני מלווה את אומנים אלו עד שלב ההדפסה, אך בתערוכה זו איריס כליף, האחראית על קשרי חוץ במגזין האינטרנטי "בכיוון הרוח", חושפת שישה משוררים שקיבלו פרסים עם שירים מרתקים ומגוונים – כל אחד מהם עם שפה ייחודית וחותם אישי הכולל תמונות עולם עשירות ועמוקות. במובן זה במה הזו תארח מגוון רחב של יצירות וכמה משוררים מחו"ל. למי שיגיעו לתערוכה מובטחת חוויה תרבותית עשירה מהוויה הארצישראלית וגם מכמה מדינות ברחבי העולם. זהו קנה מידה בינלאומי ורב-תרבותי שכולנו זוכים בו, ואני קוראת לזה גם מעשה ציוני ואוניברסלי. זה נדבך נוסף וחשוב בכול תערוכה ובפרט בתערוכה זו – האמנות היא במה לחופש ביטוי ולדמוקרטיה. היוצרים מהווים מעין תזמורת מופלאה והם יספרו ויציגו את עולמם כביטוי רחב ועמוק של חופש וחרות. המלחמה על ארץ זו ועל התרבות היא על דמוקרטיה על חופש ביטוי ועל הוויה המאחדת עולמות שונים במרקם החברתי ישראלי".
מהם הקריקטריונים עבורך לבחירת העבודות והשירים המוצגים בתערוכה "אדום-שחור-לבן" ובכל התערוכות שאת אוצרת ומפיקה?
" יש בהחלט שירים שלא מתאימים וגם ציורים צילומים ועבודות שהן לא בשלות ולא מתקבלות לתערוכות שאני אוצרת. יש לי הרבה ניסיון ואני אוצרת תערוכות משנת 1989. פריצת הדרך שהתקיימה אז במפגש בין המדיות התחילה בניו-יורק במופעים של לורי אנדרסון והבלו מן, פריצה של גבולות וחיבור בין המדיות והגיעה לסצנה התל אביבית. לגלריות בתל אביב הגיעו אז עבודות המשלבות בין המדיות, וידיאוארט ועוד. בעולם התקשורת, שייצגה אז את הביקורת על האומנות, התקיים בזמנו ויכוח על הקשר שבין ציור לשירה, מה שכיום מובן מאליו. בתערוכות הראשונות שאצרתי היו ויכוחים על כך. רפי לביא כתב על כך, חזי לסקלי, רותי דירקטור שהייתה אוצרת מוזיאון תל אביב, וגם יאיר לפיד שלפני שנכנס לפוליטיקה כתב על אומנות. גם בתוכנית הטלוויזיה "ערב חדש" ששודרה בערוץ הראשון רואיינתי בנוגע לקשר שבין המדיות. יש לי ניסיון רב בבחירת שירים של משוררות ומשוררים כמו: זלדה, יונה וולך, רוני סומק ואחרים שהשתתפו בתערוכה הראשונה שלי. אני מזהה שיר טוב, וגם עוזרת לאמן ומלווה לאמנים שבוחרים עד שלב הדפוס בשילוב של הדימוי הוויזואלי".
מאת יהורם גלילי
הוספת תגובה