משה, איך הכול התחיל?
המממ … שאלה מצוינת – אני מאין שדברים שמתרחשים על האדם בילדותו מורים על המשך דרכו, נולדתי במושב שואבה. שבת אחת ואני בגיל שנתיים, אחר צהרים חמימים ואני נעלמתי להורי. אמא שלי יצאה מגדרה. מזכיר שהימים היו רוגע אחרי מלחמת ששת הימים … אחרי שעות מצאו אותי יושב רואה סרט במועדון של הישוב…….
אחרי שנים רבות כשסיימנו את ישיבת ההסדר חשבתי ללכת להיות מלונאי… להתחיל בקטן ולסיים אי שם עם איזו רשת של בתי מלון. אבל, לא סיפקתי לעצמי תשובה לשאלה 'מה אעשה עם כל האהבה שלי ליצירה? עם הכישרון שלי לבימוי? עם עולם ערכים שלם שאותו ספגתי במשך שנים רבות? איפה הם יבואו לידי ביטוי?".
תפנית במחשבות הביאה אותי ללמוד טלוויזיה – הפקה ובימוי – שם פגשתי את האדם שהשפיע הכי הרבה על חיי: אדיר זיק.
מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?
התקופה הכי משפיעה על האישיות הייתה בתנועת הנוער בני עקיבא שם הייתי חניך מדריך וגם תקופה קצרה קומונר בסניף בית וגן. התקופה שבא עסוקים כל הזמן בענייני חברה, ,אידאולוגיה, הנחלה והדרכה מעמיקה בתוכך גם את עולם הערכים וגם מאפשרת לכישרונות חבויים לצאת. שם יצרתי את ההפקות הראשונות של חיי – חזיונות אור קוליים, ביימתי את ההצגה סלאח שבאתי, אפילו ביימתי את יוסף סידר בשיר לתחרות פזמונים ארצית. שם הנשמה התחברה לעולם היצירה.
מה משך אותך למקצוע?
היכולת לחבר בין מה שחנן אותי אלוהים, לבין מה שאני אוהב לעשות, ולבין העובדה שזה עולם מלא וגדוש באהבת אדם – אהבת ארץ ישראל – אהבת תורה ועם ישראל. אז אני מרוויח מכל העולמות ושמח כל יום לקום מחדש – לא לעבוד ולא לעבודה אלא ליצירה. כך זה נמשך כבר 30 שנה.
איך יוצרים רלוונטיות ויצירתיות?
כשאתה מדויק, כשאתה קשוב למה שקורה סביבך וכשאתה קשוב לעצמך, היצירה תהפוך לרלוונטית. אני לא עוסק באקטואליה אבל אני כן עוסק ברלוונטיות. קרי – היצירות שאני נמשך לעסוק בהן, הן יצירות בעלות אורח חיים ארוך .. חיי מדף ארוכים בעיקר בגלל הסוגיות והקונפליקטים בהן הן עוסקות. כמו:
המייצג של הבית השרוף בעיר העתיקה מוקרן כבר למעלה מ- 20 שנה; הסרט נאף ילד רחוב רלוונטי גם אחרי 17 שנה; הסדרה על שמירת הטבע בערבית " זעתר וברקוקה " תמיד רלוונטית כי לשמור על הטבע תמיד נכון ובכל מקום.
הייתה תקופה בה נקלעתי לרצף של פיגועים ובעקבותיהם גם לגעת טיפה ב"ניוז". ברחתי משם. זה לא לאופי שלי לייצר משהו שמחר יעטפו בו דגים….. ומי שיש לו את היכולת לעסוק בזה – שאפו.
נקודת המפנה שלך?
מחלת הסרטן – המתנה שקיבלתי בגיל 46 – והיוותה עבורי קו פרשת מים.
הבנתי שלא נותר לי הרבה לחיות, מקסימום עוד 40 שנה …. במקרה הטוב, והשאלה היא – האם אני רוצה ואשמח להמשיך ככה את חיי? התשובה הייתה חד משמעית באותיות קידוש לבנה ובצבע אדום – לא! משם חלו הרבה מאוד שינויים משפחתיים ומקצועיים. וכבר חז"ל אמרו בדרך אדם רוצה לילך מוליכין אותו … או בשפה של "ניו אייג" – מחשבה יוצרת מציאות באופן חד משמעי.
מהיכן התעוזה והאומץ?
שאלה מצוינת פעם חשבתי שזה מתחושת השליחות במה שאני עוסק.
אבל היום אני יודע שזה סוג של היבריס של "אני יכול" אולי אפילו יותר מכך האמירה ש "אני חייב". הרצון לחיי נצח, כמו כל יוצר, לא ? ככל שאשאיר יותר יצירות בעולם שהן בעלות משמעות לכמה שיותר אנשים ככה אשפיע יותר על העם, החברה, ואולי על האנושות – לפעמים אפילו בלי לדעת עד כמה. סוג של חיי נצח – להיות כמו אלוהים – יוצר כל יום מחדש.
הפחדים שבדרך?
להיכשל! לטעות ויותר מכך הפחד להטעות אחרים! וזה תמיד חרב שמרחפת מעלי ביצירה.
כיצד משלבים קריירה ומשפחה ?
לא יודע. להיות יוצר קולנוע תובע ממך כל כך הרבה שלפעמים טובעים בזה ושוכחים מה סדר החשיבות הגדול יותר. המשפחה הראשונה שלי התפרקה לה ולי יש 4 ילדים ועוד 4 נכדים – אני לא מאשים את המקצוע או הקריירה בסוף האחריות היא על כתפי שלי.
מה מעשיך בימים אלה של קורונה?
מסיים את הסרט על העדה השומרונית – שקיבל את השם "השומרונים עדה. תורה הר." פרויקט שאני עובד עליו כ- 5 שנים והקרנת הבכורה מתוכננת להתקיים בעיר ניו-יורק במרץ 2022. ו…מפתח הרבה דברים חדשים… וגם ממשיך ללמד בבית הספר לקולנוע מעלה – לגדל עוד דור ליוצרים …
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
מורי ורבי אדיר זיק אמר לי פעם: כשאתה יוצר סרט, תמיד תכוון טיפה מעל גובה העיניים של קהל היעד. לא נמוך מידי שלא תעליב את הצופה, ולא גבוהה מידי שלא תתנשא מעליו. אבל טיפה כך שהוא ירגיש שמצפיה ביצירה שלך הוא צריך טיפה להתרומם ובך גם הוא נהיה גבוהה יותר.
אך… אדיר זיק – מורה לקולנוע מורה ליהדות ומורה לחיים – געגועי.
מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?
המסע הזה שמרעיון היולי לחלוטין משהו שמסתובב בראש יש תהליך שמביא לידי מוצר. תמיד הדהים אותי מהיכן מגיעים רעיונות? מהיכן באים הפתרונות היצירתיים אל הראש ומהראש דרך מסע ארוך אל המצלמה המיקרופון ומשם אל המסך. באמת זכות !
מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?
עוד לא הגיע …. אני מחכה לדבר הבא, אבל בהחלט כמה תחנות שאני מאוד גאה בהן: הסרט "נאף ילד רחוב", הסדרה "קהילות מדליקות", הסדרה בערבית "זעתר ובר קוקה" וגם המחזמר "קול וניגון בשטייטל".
מה מרגש אותך ?
כשאנשים מגיבים ומשתפים אותי בחוויית הצפייה להם, היכן יצירה שלי פגשה אותם והשפיע עליהם – זה נותן תחושה ש "לא לשווא אחי חצבת" לסרט חדש כי מהסרטים הללו יבנה אדם חדש…
מה סוד ההצלחה שלך?
א. זה לא סוד.
ב. תגדיר הצלחה?
ג. אולי דבקות במשימה ואהבה המון אהבה למה שאני עושה שבאה ונובעת מאהבתי לבני אדם באשר הם ברואים של אלוהים בעולם.
מה לא תסכים/מי לעשות במסגרת העבודה ?
לנצל אמון שקיבלתי ממצולם לרעתו.
עד כמה העבודה משפיעה על חיי החברה?
המון… וגם מכתיבה אותם לא פעם. אם זה בגלל זמני חופשות ואם זה בגלל המפגשים הבלתי צפויים שיוצרים לי חיבורים בארץ ובעולם שאילולי המקצוע לא הייתי זוכה להם.
מה החזון שלך לעשור הקרוב?
בדיוק עובד על זה עכשיו … אבל 'בקנה' יש כבר עבודה על שני סרטים גדולים ושתי סדרות….
ושוב הרצון לעשות משהו משמעותי לעולם.
מה היית רוצה שאנשים אחרים ידעו עליך?
תמיד אשמח לשמוע כמעט הכל גלוי … לפחות מבחינה מקצועית.
טיפ למתחילים? וגם ללא מתחילים ….
תאהב את מה שאתה עושה, תעשה את מה שאתה אוהב
משה אלפי הוא מפיק, תסריטאי ובמאי, שותף לפרויקטים ומרצה בסוכנות www.spylegends.co.il
תענוג של אלפי במיטבו . פגז!!! יישר כוח
כיף לקרוא על משה אלפי, יישר כח מלא בריאות והצלחה תמיד אמן.
והסרט שביימת הכי טוב, הוא הסרט של חייך: ילדיך ונכדיך הנפלאים!!!
רק להמשיך ככה ליצור ובשמחה!!
מאמר מרתק על אדם מיוחד! תודה!
והסרט שביימת הכי טוב הוא הסרט של חייך: ילדיך ונכדיך הנפלאים!
רק להמשיך כך ליצור, ובשמחה!!
כשרות כשלך לדעתי יש רקלבני מרום חזק ואמץ הקב"ה יוסיף לך רבות על כל מעשיך הטובים הנפלאים ושובים את הלבבות