מיניות מעוררת בנו המון רגשות, נרצה או לא נרצה – בושה, אשמה, כשלון, יאוש, דחיה השפלה, לעומת אהבה קרבה חום קבלה ועונג, הם חלק ממכלול הרגשות שסובבים את האקט המיני שלנו.
גם אם מדובר באקט מיני שלא מצליח בגלל אלמנטים פיסיים כגון חוסר רטיבות נרתיקית, חוסר זקפה, שפיכה מוקדמת, נרתיק מכווץ וכו', אי אפשר להתעלם מכך שהמגבלות הפיסיות הללו מלווים במכלול של רגשות, כגון: אכזבה, הרגשת כישלון, אשמה – בעיקר האשמה עצמית של בעל ה'בעיה'.
גם כשבני הזוג שלנו לא חפצים במיניות איתנו באותה תדירות ובאותה איכות שאנו חפצים בה, הרגשות השליליות שבדרך כלל יתעוררו אצל הצד הנדחה הינן תחושות של השפלה והרגשת דחייה. יש כאלה שיפרשו את חוסר הרצון של בן או בת הזוג בכך שהם לא אוהבים אותנו או לא נמשכים אלינו. על אף שפעמים זה ממש ככה לצערי, אך לא בהכרח שזאת האמת תמיד, יתכן מאד שישנן סיבות שונות של דחיית האקט מצד בני הזוג שלנו, כגון עייפות או טרדות.
גם הרצון ל'מסוגלות' יכול לגרום לחרדת ביצוע באקט עצמו. ישנם כאלה שיש להם ציפיות גבוהות מעצמם בכל הקשור למיניות שלהם עם בני הזוג, הם מאמינים שעליהם לעמוד בסטנדרטים מסוימים שלפי תפיסת עולמם כך מיניות צריכה להיות. המסוגלות לספק את בת הזוג, להחזיק מעמד זמן רב ולא לגמור לפני שהיא גומרת, היכולת לספק אותה, היכולת שלה לספק אותו ולראות אותו נהנה, לעבוד נכון ולהנות בעצמה – כל המצבים הללו יוצרים הרגשה טובה כשהם מוצלחים.
אך כשהגבר רוצה ולא מצליח לספק את בת הזוג שלו, הוא יחווה תחושת ייאוש וכישלון. כשהאישה לא מצליחה להגיע לאורגזמה והיא יודעת שהיא קיימת בעולם, על פי שיחות עם חבירות או דברים שהיא קראה ולמדה, גם היא תחוש תחושת תסכול, אכזבה וייאוש. אך לרוב, לא רק האישה תרגיש הרגשות כאלה כשהיא לא מצליחה לגמור, אלא גם בן הזוג שלה יחוש תחושות דומות של אכזבה וכישלון, לפעמים גם אשמה.
התסכול הגברי סביב חוסר יכולת האישה לגמור יכול להתחלק לשניים. ביחס אליה וביחס אליו. אצל הגברים שהזוגיות באמת חשובה להם, העונג הגדול שלהם הוא הנתינה והידיעה שבת הזוג מאושרת. לראות אישה גומרת, בעיני גבר שאוהב אותה באמת, זאת הרגשה עילאית של חיבור, הדדיות ואכפתיות מתוך התחשבות. כאן עולות הרגשות של אהבה, קבלה, חום וקרבה. אצל גברים אחרים שיותר חושבים על עצמם מאשר על בת הזוג, האישה הגומרת נצרכת עבורם לחיזוק האגו והביטחון העצמי שלהם. יש גברים שרק אחרי שהם בטוחים שהם גרמו לאישה שלהם לגמור, ירגישו ביטחון, הגשמה, עוצמה… ולפעמים… בעלות… לפעמים נשים שרוצות לעשות משחקי כוח בחדר המיטות, לא נותנות לגבר שלהן את החוויה לראות אותן גומרות. אחרות מפחדות לגמור על ידי פעולה של הגבר מחשש שזהו אקט של שליטה שלו עליהן והן רוצות להישאר חזקות. נשים כאלה בדרך כלל יתעקשו לגמור לבד בכוחות עצמן. מקרים כאלה מעידים על בעיה במערכת היחסים של הזוג הזה, משהו באמון ובביטחון של האישה בגבר שלה לקוי. אצל זוגות שחווים זוגיות טובה, בדרך כלל לא נמצא תועפות כאלה.
כשאישה מצליחה לגמור לראשונה, ואחר כך מתרגלת לגמור שוב באקטים הבאים, היא תרגיש חוויית הצלחה עילאית. נשים שלא חוו אורגזמה מעולם, מתייחסות לפעמים למרוץ אחר האורגזמה כמו משימה שצריך לסמן עליה וי. המסע אל האורגזמה המיוחלת הוא מסע לא פשוט. משימה שכזאת, יכולה לגרום להרבה לחץ ועצבים אצל שני בני הזוג, שיודעים מראש על המשימה המוטלת עליהם מראש – האם נצליח הפעם או לא? כשבני הזוג יכנסו לתוך התהליך המיני עם העננה הזאת של 'ננסה שוב להגיע לאורגזמה שלה/שלי", אנו נגלה שהמיניות תהיה מאד לחוצה, לא משוחררת ומלווה במתח רב. כשמסמנים יעדים ומשימות מראש, קשה להיות מרוכזים באקט האוהב, הופכים אותו למשימתי ולרוב מתאכזבים כשזה לא מצליח ושוב חווים הרגשות של תסכול.
המיניות שבין בני הזוג מולידה מצבים רבים שהם בין קבלה לדחייה – המיניות העמוקה מתפרשת בין שני בני הזוג כהוכחה וחותמת לאהבה שביניהם. כל מהלך כזה או אחר במהלך האקט יכול לקרב את ההוכחה לאהבה של בני הזוג כלפינו או להיפך, לתת לנו הרגשה שלא אוהבים אותנו מספיק כדי להשקיע בנו. זה יבוא לידי ביטוי בסיטואציות רבות שעולות במהלך האקט: האם בני הזוג שלנו מוכנים להשקיע בנו מספיק? האם הם מוכנים לעשות עבורנו דברים שהם אולי פחות מחוברים אליהם? לפעמים הפרשנות לאהבה היא גם להיפך, שאנו מאמינים שאם אוהבים אותנו, צריכים להתחשב בנו ולא לבקש מאיתנו דברים שאנחנו לא אוהבים לעשות.
אמנם יש מצבים שהרצון שלנו להיות נאהבים מעביר אותנו על דעתנו ואנחנו נותנים פרשנויות לא נכונות לסיטואציות רק בגלל הרצון שלנו להיות נאהבים. תארו לכם תפיסה מעוותת של אישה שחיה עם גבר שתובע ממנה מיניות בתדירות רבה על סף מוגזמת, של כמה פעמים ביום. הוא תובע אותה בצורה בוטה ולא נותן מקום לסירוב שלה, משום שכשהיא מסרבת הוא משתולל ואף מעניש אותה בשתיקה ובהתנהגות מרחקת. לאותה אישה יכולה להיווצר תפיסה מעוותת שבכך שהגבר שלה מחפש רק לשכב איתה כל הזמן הוא בעצם אוהב אותה. לא שזה לא בהכרח נכון, אך הסיפור כאן הוא לא כמות הפעמים אלא התובענות והזלזול שקודמים למיניות שביניהם, והתגובה של הגבר לסירוב שלה.
איך אישה מרגישה כשבאים אליה בתביעה והיא כרגע לא נמצאת במצב שזה מתאים לה, או שהתדירות שבן הזוג חפץ במין איתה היא תדירות מוגזמת שבאה על חשבון חייה האישיים??? ומה קורה כשהיא לא יודעת להגיד לא ומספרת לעצמה סיפורים שמדובר כאן באהבה? הרי סביר להניח שבתוך אקט כזה, שהאישה כעין מובלת אליו בכוח המניפולציה, היא לא באמת תהנה ממנו ולא תרגיש נאהבת, משום שההרגשה הרעה שנוצרה לה עוד קודם לאקט, תשפיע על האקט עצמו. כמו שהזכרתי – מין הוא מכלול רגשות עמוקות סביבו.
אנחנו בזוגיות לא תמיד חושבים על מין באותה הדרך, כמו שלא בכל דבר אנחנו מסכימים על שאר הדברים במרחב הזוגי שלנו. חשוב שנבין שאפשר לחיות עם פערים. המילים "צריך לעשות ככה", "נכון לעשות ככה", "ראוי לעשות ככה" – במערכת האינטימית, הפיזית שלנו, לא תמיד יש להן מקום. מי באמת קובע את הכללים האלה של מה נכון, ראוי או צריך להיות? לא כל מה שנכון לזוג זה יהיה נכון לזוג אחר. למרות שיש איזה בסיס מסוים של הוראות בסיס מנטליות למיניות בריאה יותר ואולי נכתוב על כך פעם במאמר נפרד.
אלעד קויאטק. יועץ זוגי, סקסולוג ויועץ מיני.
לתגובות: 0526-751731
הוספת תגובה