אני בחופשה! השארתי את הטלפון כבוי בחדר,התיישבתי מצויידת בכל מה שרק מבטיח כיף על מיטת שיזוף מפנקת ו….מלא מחשבות.
מותר ? אסור? איך מתמודדים עם השיחות שמגיעות? הלקוחות? אמצע השבוע רבאק!
מי בכלל נתן לך את הרשות להתבטל ככה?!
אז מה אם יש לך "תירוץ"- אמא שלך תמיד נהגה לומר שתמיד, אבל תמיד, צריך להיות עסוקים – לא?!
וכך עם הרבה ייסורי מצפון מצאתי את עצמי מנסה "לתפוס את הרגע", להיות כאן באמת.
זה דבר שאני מוצאת עצמי מתעסקת עימו המון לאחרונה: האיזון הנכון בין המרוץ לחיים, הקריירה, היעדים, ההגשמה, לבין הפה, העכשיו, להרגיש את הרגע – אחרת למה?
בדיוק השתעשעתי במחשבה שעם מודעות ועבודה זה אפילו עובד. חלקית, אבל לפחות בדרך.
על אף ייסורי המצפון הנה, אני פה, מצליחה להנות מהחופשה הקצרה שלקחנו לעצמנו ככה באמצע השבוע, באמצע החיים ולהיות נוכחת באמת ברגעים הקסומים האלו.
כטיפוס מאוד פרקטי, ישר רשמתי לעצמי הערה בראש- גלי ! לזכור להגיד לילדים! לתווך להם את התובנה הזו- כמה זה חשוב – העתיד, היעדים וההגשמה לצד הרגע, הכאן והעכשיו.
חשבתי לעצמי מה למדתי מזה? מה הלקח הכי חשוב? אם היה לי השכל של היום לפני עשרים שנה מה הדבר שהראשון שהייתי מציינת לעצמי? ובניחוח הנוסטלגי שעוטף אותי בדר"כ בציון אירועים חשובים בחיים, כמו ימי הולדת, ימי נישואין, חתונות וכו', הפלגתי מיד במחשבות עשרים שנה אחורה – ברור! אם היה לי את השכל והניסיון של היום הייתי אומרת לכלה שהייתי, בדיוק ביום הכי מרגש וחשוב בחיי- תהיי נוכחת! יותר בורקס… פחות פרחים… הכי חשוב זה החיים שקורים !
וכאילו היקום מזמן לנו סימנים, לעיתים קטנים ולעיתים בום בפרצוף, הכי ברורים שיש – כדי שנזכור שנקבל באמת אות שאנחנו צודקים ושחלילה לא נדפדף את התובנות האלו בקלות רבה מדי…
שעה אחרי חמישה גברברים חמודים, קולניים, שזופים ובעיקר- צעירים, פוקדים את אזור מיטות השיזוף לידי."אחי תקשיב אבל באמת תקשיב לי" פוקד אחד מהם לעבר חברו "היום זה היום שלך. אני יודע שבדר"כ עצות כאלו נותנים לכלה, אבל אני אומר לך מכל הלב אח שלי, עזוב מה יגידו לך, מה לא ידפוק, על מה יתלוננו או מי יאחר, עזוב את הכסף, הדי ג'יי, האוכל, ההורים שלה, ההורים שלך והדודות המתוסכלות, תתרכז רק בדברים הבאים: בך, בה, בקומץ החברים הקרובים לך ובעיקר ביום המיוחד הזה שלכם.
זה מה שחשוב באמת. תהיה נוכח, תהנה, תחגוג, תאהב, תרגיש ותחווה כל רגע מהיום המטורף והחשוב הזה בחייך. תמיד יהיה את מחר לתקן, להתעסק, לפתור, לרצות, היום הזה הוא שלכם. תעופו עליו. אל תפספסו שניה"
נחנקתי, הוא לא הבין מה פשר החיוך הענק ששלחתי לעברו, אבל העיניים שלי אמרו הכל- החיים, המרוץ ובעיקר הזוגיות, יכולים להיות קשים, מאתגרים, מלאי מהמורות. במקום לדאוג כל הזמן מה יהיה, במקום לפספס רגעים נדירים של קסם, במקום לחיות במצב חרדה תמידי, חייבים לזכור לפעמים גם להיאחז ברגע, בכאן ובעכשיו.
לחיי עונת החתונות שבפתח.
כתבה: גלית צור עו"ד לדיני משפחה וגירושין .
הוספת תגובה