באוהל ענק ומחומם נערך אירוע הצדעה וגיבוש למתנדבות ומתנדבים. פגשתי בין היתר את לירן ועדי, שותפים וחברים שהקימו את המקום, ופתחתי בשאלה הקבועה: איך הכול התחיל?
לירן – בגיל 27 לאחר נדודים רבים באקדמיה בתחומים שונים, החלטתי לעשות שינוי בחיים ולעסוק בתחום שאני אוהב. שאלתי את עצמי: מה היית רוצה לעשות בחיים אם כסף ויציבות תעסוקתית לא היו בתמונה? כדי לענות על השאלה הזו יצאתי בעידוד של אשתי המדהימה ספיר, לטייל לבדי את שביל הגולן – טרק של שבוע ממורדות החרמון לאזור הכנרת. לאחר התבוננות פנימית בטבע הגעתי לתשובה. הדרכה ובעלי חיים בדגש על כלבים! מיד תחום אילוף הכלבים והכלבנות הטיפולית. לאחר שעשיתי קורס מעמיק ואינטנסיבי בתחום אילוף הכלבים אצל המאלף המוכשר רני נגר ולאחר מכן קורס נוסף שארך כשנה בתחום הכלבנות הטיפולית אצל הכלבן הטיפולי והמאלף זיו רביב הקמתי עסק והתחלתי לעבוד כמאלף עצמאי וכלבן טיפולי במסגרות שונות עם אנשים בעלי צרכים מיוחדים, תוך שאני מפעיל פנסיון כלבים בביתי. לאחר 3 שנות עבודה והתמקצעות הרגשתי שאני תקוע בפן המקצועי ומעוניין לעלות מדרגה. התחלתי להתמחות אצל עדי חזות שלקח אותי תחת חסותו, תוך שאני משמש שולייה ולומד מצפייה והדרכה שלו. בתקופה זו עדי ואני למדנו להכיר אחד את השני לעומק והבנו שאנחנו ניחנים בתכונות משלימות שיחדיו יוצרים משהו שלם מבחינה מקצועית, ארגונית, ניהולית ויצירתית. החלטנו לאחד כוחות והשאר היסטוריה.
עדי – מאז שאני זוכר את עצמי, כלבים היו חלק בלתי נפרד מחיי. החל מכלבים שאימצתי כילד ולימדתי לבצע פקודות ופעולות כאלה ואחרות. התנהגות ולמידה של כלבים תמיד ריתקו אותי ואת שנות העשרה שלי העברתי בלמידה עצמאית על התנהגותו ונפשו של הכלב. בגיל 16 ניגשתי לתחרות הראשונה שלי במסגרת אליפות הארץ במשמעת עם כלבתי הפיטבולית סימבה . בתקופה זו כבר ידעתי שאני רוצה להיות כלבן ולשרת ביחידת עוקץ ואהיה מוכן לעשות הכל על מנת שזה יקרה. לאחר מכן נתנה לי האפשרות להגיע לעשות גיבוש ליחידת עוקץ אותו עברתי בהצלחה. לאחר תקופה בה שירתי בסדיר כלוחם, הייתה לי הזכות לעלות בסולם התפקידים ביחידה ולשרת בקבע בתור מדריך, לאחר מכן מדריך מוביל ולבסוף מדריך ראשי כאשר עליי מפקד ברמה המקצועית אך ורק המאלף הראשי של עוקץ. במסגרת שירותי השתתפתי במבצעים מעניינים ורגישים והכשרתי ביחד עם הצוות כלבים למשימות מיוחדות ומרתקות. לאחר שחרורי בשנת 2017 לא רציתי להמשיך לעסוק בתחום הכלבנות בצורה מקצועית במגזר הפרטי, אך נמשכתי לשם כל פעם מחדש כמו פרפר לאש. לאחר 5 שנים בשוק הפרטי פגשתי את לירן ומשם השאר היסטוריה.
מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?
לירן – מאז שאני זוכר את עצמי היה לי חשוב להוביל, ליזום וליצור. זה התחיל במציאת אופניים ישנים ליד פחים ושיפוצם לאופניים מתפקדות ומדוגמות בשנות ילדותי והמשיך בלימודי מוזיקה, הקמת להקה והופעה בטקסים בבית הספר ואירועים אחרים. ערך החתירה למצוינות והקושי במקומות של בינוניות ליוו אותי מאז שאני זוכר את עצמי והפעילו עלי לחץ קבוע (ולפעמים קשה) להצטיין. אני זוכר את אבי אומר לי כל הזמן בילדותי שזה בסדר לא לעשות דברים מושלם לפעמים ושאני צריך לבחור את הקרבות שלי. רק שנים אחר כך הבנתי שזו הדרך להצטיין בדברים החשובים לך באמת. ההבדלה בין עיקר לתפל ובין חשוב לפחות חשוב.
עדי – גדלתי במשפחה מרובת ילדים ממעמד סוציו-אקונומי לא גבוה. אבי היה עסוק בטיפול באמי הנכה ואנחנו האחים דאגנו אחד לשני ושם התבלטתי לראשונה בחיי. הדאגה לאחיי יצרה אצלי את התחושה שאם אין אני לי מי לי, הטמיעה בי חוסן נפשי ודחפה אותי לאורך כל חיי לדאוג להיות הטוב ביותר ולהשקיע את כל כולי בעיסוקיי ולדאוג לעתידי. מכאן, הבחירה להמשיך בקבע, על אחת כמה וכמה בתחום הכלבנות שכל כך קרוב לליבי הייתה דבר ברור ומובן מאליו. כך גם נישואיי לאשתי היקרה רינת ותחילת הקמת המשפחה היחסית מוקדמת גם כן היו דבר ברור בשבילי על מנת לממש את ערך המשפחה והיכולת לתת לילדיי את הביטחון הכלכלי והאישי שלי לא תמיד היה. היום אשתי ואני זוכים לגדל את שלושת בנינו ואין גאה ממני בתא המשפחתי שיצרנו.
מה משך אותך למקצוע?
עדי – אף פעם לא הבנתי למה, אולי זו החשיפה המוקדמת מאוד שלי לכלבי עבודה, כמו כלבת השירות של אימי, אבל מאז ומתמיד התנהגות כלבים נראתה לי די ברורה. כאשר דיברתי עליה עם אנשים אחרים, לא הבנתי למה הם לא מבינים מה הכלב מתכוון עכשיו ואיך לגשת אליו ו"להניע" אותו על מנת לייצר למידה. בוודאי שלאורך הקריירה שלי היה אצלי תהליך למידה ארוך ומייגע (שעדיין ממשיך) שברובו היה עצמאי אבל תמיד הרגשתי שאני שוחה במים מוכרים. אני חושב שבאופן טבעי, נושאים שנחשפת אליהם בהיבטים חיוביים מגיל מאוד צעיר, על אחת כמה וכמה אם ההבנה והביצוע שלהם מגיעים לך באופן די טבעי – הם נושאים שתימשך אליהם.
איך יוצרים רלוונטיות ויצירתיות?
לירן – לדעתי הבסיס שכל התשתית יושבת עליה הוא ערך המצוינות שאנו פועלים על פיו. אתה עושה משהו? תעשה אותו בצורה הכי יסודית ועמוקה שאפשר במגבלות (וגם קצת מחוץ) המשאבים שלך. דבר שני הוא להקיף את עצמך באנשים איכותיים ויצירתיים (אנשי צוות, נותני שירותים ויועצים) שכל אחד ואחת מצוינים בתחומם, מתוך ההבנה שאדם לא יכול להבין ולדעת הכל מהכל (שיווק, מכירות, שירות, פסיכולוגיה, פיננסים, תחזוקה, הדרכה ועוד ועוד תחומים רבים שעסק מצליח נשען עליהם). לאחר שעשית זאת, נהל את האופרציה ב"ניהול שיתופי" שנותן מקום לכל אחד ואחד לבוא לידי ביטוי בתחומו תוך שאתה (למיטב הבנתך) משלב בין העצות וההמלצות ויוצר תוצר מקורי וחדש. לסיום, פעל בתוך גבולות היתרון היחסי המקצועי והניהולי של העסק. אל תנסה להיות משהו שאתה לא כי יש בזה כסף. כסף יגיע רק אם תהיה מצוין ותהיה מצוין רק אם תעשה מה שאתה אוהב.
נקודת המפנה שלך?
אני חושב שנקודת המפנה שלנו הייתה הקמת הצוות הנוכחי שפועל כיום בטבע הכלב. החל מצוות המאלפים, דרך הצוות הניהולי ועד נותני השירותים שלנו שנותנים את כל כולם מתוך אמונה שלמה בעשייה שלנו. כל אלו אפשרו לנו לפעול במספר תחומים ולהצטיין. החל מאילוף כלבי בית, הכשרות למאלפים, פרויקטים מיוחדים כדוגמת "כלבי מיכל סלה" אשר יזמנו הגינו והקמנו מקצועית ועד עבודה מול כוחות הביטחון בנושאים הדרכתיים ומקצועיים אחרים.
מהיכן התעוזה והאומץ?
אחד מהשני ומהמשפחות שלנו.
הפחדים שבדרך?
מאנשים שלא חולקים איתנו את אותו סולם ערכים.
כיצד משלבים קריירה ומשפחה?
זה קשה. בעיקר בשלב הזה של ביסוס החברה ברמה הניהולית והתדמיתית. למזלנו יש לנו משפחות תומכות שמבינות שאין לנו כוונה "להשתלט על העולם" ולהיות עשירים, אלא רק להקים איזה שהוא מפעל חיים שנתגאה בו ויוכל לפרנס אותנו בכבוד.
האם בארץ מיישרים קו עם מה שקורה בעולם?
זה משתנה מתחום לתחום בעולם הכלבנות. בעולם כלבי העבודה למשל אנחנו במצב די טוב ביחס למקומות רבים בעולם. זה נובע מהניסיון המבצעי שיש לנו ולא קיים למדינות אחרות חרף המצב הביטחוני כאן. מה שמאפשר לכוחות הביטחון להשתכלל מקצועית וטכנולוגית בתחום הכלבנות המבצעית.
בתחום הספורט הכלבני אנחנו מיישרים קו בצעדי ענק. לראיה, ספורט ה-"מונדאורינג" שעדי אחד מהמאלפים הבודדים שהתחילו לעסוק בו בארץ והיום הוא יו"ר ההתאגדות של הספורט שכבר מונה עשרות משתתפים. עדי מתפקד בספורט גם כשופט וקפטן נבחרת ישראל שזכתה במקום הראשון באליפות העולם האחרונה שהתקיימה ביוון.
בעולם כלבי הבית והכלבנות המתועדת (כלבים גזעיים אשר מורבעי11ם בצורה מפוקחת ומבוקרת על ידי ההתאחדות הישראלית לכלבנות), אנחנו שנות אור מאחורי העולם. הכל נובע מתרבות כלבנית לוקה בחסר (ולמען ההוגנות גם צעירה) אצל האזרח הממוצע וחוסר ההבנה הבסיסית מה הוא כלב, כיצד מטפלים בו ואיך מתנהלים אתו. זה נובע הרבה מתחום אילוף כלבי הבית שבארץ אינו מפוקח לחלוטין ומביא אתו פתיחה של בתי ספר לאילוף כפטריות אחרי הגשם שהתחרות היחידה ביניהם היא מי יוציא אותך מאלף במינימום זמן, מאמץ וכסף וכך לצערנו זה גם נראה. כשהאזרח הממוצע מקבל ליווי מקצועי ברמה ירודה אי אפשר לצפות למשהו אחר.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
לירן – מי שרודף אחרי הכבוד – הכבוד בורח ממנו (אבא שלי ז"ל היה אומר לי את זה)
מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?
הפתיחות המחשבתית והיצירתיות האין סופית שיש במקצוע וההבנה שכל הזמן יש מה ללמוד ולהתפתח
מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?
פיתוח שיטות העבודה ותוכנית ההכשרה בתחום 'כלבי הגנה לנשים מאוימות'. הפידבקים שאנחנו מקבלים מהנשים והחזרה שלהם להיות אזרחיות יצרניות שמסתובבות בחופשיות ובביטחון – שווים את כל העבודה הקשה שהשקענו ב-3 השנים האחרונות בתחום החדשני הזה שעלה כרעיון ראשוני וגולמי במוחה הקודח של שלי סליטרניק הנהדרת שעובדת איתנו כמאלפת ויזמית אצלנו בחברה.
התחום הזה מאז ומתמיד היה קרוב מאוד לליבו של עדי שדודתו נרצחה בתוך סניף ביטוח לאומי במגדל העמק לפני 20 שנה על ידי בעלה לשעבר יחד עם העובדת הסוציאלית שלה שהייתה בהריון.
מה מרגש אותך ?
לירן – לעמוד בשקט בצד ולראות את המאלפים שלנו עובדים בחצר של הכלבייה המהממת שיצרנו ביחד איתם.
עדי – הפליאה כל פעם מחדש איך לעזאזל אנו מדברים עם בעל חיים והוא מבין אותנו.
מה סוד ההצלחה שלך?
עדי: לירן
לירן: עדי
מה לא תסכים/מי לעשות במסגרת העבודה?
להכשיר כלבי תקיפה לאנשים פרטיים.
עד כמה העבודה משפיעה על חיי החברה?
לירן – חיי החברה של עדי הם עשירים וסבוכים ביותר . זה נובע מהיותו אדם כריזמטי בצורה קיצונית שאנשים נוטים לרצות בסביבתם. הם מסתעפים בתוך ומחוץ לעולם המקצועי בצורה שקשה לעקוב אחריה.
אני אדם יותר סוליסט וסגור. יותר נוטה להיות עם המשפחה ויש לי רק מעט חברים קרובים מאוד שרובם חברי ילדות ומעט מהם חברים שרכשתי בדרך.
מה החזון שלך לעשור הקרוב?
להתקבע כאוטוריטה מקצועית בתחום הכלבנות ולייצב את החברה בתחומי הפעילות שלה תוך המשך שילוב הכלבנות בעשייה חברתית משמעותית שעוזרת לחלש.
מה היית רוצה שאנשים אחרים ידעו עליך?
לירן: כלום! עדי: גם!
טיפ למתחילים?
הדלת שלנו תמיד פתוחה למי שרוצה ללמוד ומוכן לעבוד קשה.
בברכת המשך שיתוף פעולה פורה,
לירן בן צבי ועדי חזות,
טבע הכלב
www.tevadogtrain.com
הוספת תגובה