סגנון הבארוק באמנות הפלאסטית, בארכיטקטורה ובמוסיקה, הביא לעולם סגנון נועז וחדשני, כזה שמעצים את הפראות והחייתיות שבאדם, תוך ניסיון למשמע את החייתיות הזו לתוך מסגרת תרבותית כלשהי. ואכן, הסרט "לאהוב פשוט" או בשמו באנגלית the nature of love מציג באחת מסצינות הסיום שלו, את הגיבורים כשהם מעניינים בספר ציורי בארוק יצריים. האווירה הבארוקית הזו, חולשת על הסרט.
זהו סרט אודות משולש אהבים קלאסי, שמטבעו חייב להותיר את הדמויות נרגשות ואז שבורות לב. זהו סיפורה של אשה קנדית שנדמה שיש לה הכל, אך חייה סובלים משעמום בורגני, והיא פותחת בניהול רומאן סוער עם אדם שהוא היפוכו של בן זוגה. בן הזוג, המיושב, הסקרן, החושב, המהרהר, מוצא עצמו מודח וחוזר שוב ושוב מן המערכת הזוגית, כשהוא מפסיד ל"רד נק" טיפוסי, אך שימושי.
היוצרת הקנדית מוניה שוקרי שגם משחקת בסרט, מנהלת בסרט מערכה פילוסופית, לעתים דידקטית, כשהגיבורה שלה, שמוצאת פרנסתה בהרצאות לקשישים על התפתחות המחשבה הפילוסופית אודות האהבה. אבל מעבר לדידקטיות בהן היא מעבירה הרצאות נטולות רגש, היא מנהלת בתוך תוכה סערה פנימית, בין הייצרי והחייתי שבתוכה, ולבין הצורך בעניין בחייה בדמות בני זוג סקרנים ואינטלקטואלים.
הדואליות הזו שבין הפראיות לתרבות, עומדת כל העת במרכזו של סרט אהבה כואב זה, עם מפחי נפש לצד רגעים אקסטטים שמצולמים כמו ציורי בארוק בתאורה ורקע יצריים. התוצאה היא סרט פרובוקטיבי, מצולם ומשוחק היטב שמותיר את הצופה מהורהר ולעתים גם מעורער כשברקע השאלה הנצחית בדבר בחירה זוגית.
בקיצור – סרט מעולה. לכו לראות.
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה