אריאל גילה | M.A פסיכולוגיה קלינית
באחד הטיולים שלי בשנה האחרונה ביקרתי בעיר לבוב שבאוקראינה. בבוקר הראשון של הטיול הסתובבתי במרכז העיר כדי לספוג קצת אווירה ולנסות להבין את אופייה של העיר. הביקור שלי התרחש זמן קצר לאחר תקיפה רוסית קשה מאוד במזרח אוקראינה, סמוך לגבול בין שתי המדינות, והייתה תחושה כבדה באוויר.
כאשר הגעתי למרכז העיר שבו ניצבה הכנסייה, ראיתי שמתקיים טקס לוויה ל־14 חיילים אוקראינים שנהרגו בקרב. גם בלי להבין את הנאום שנאמר, הרגשתי את תחושות העצב והצער שנכחו שם. התחושה הזו ליוותה אותי בהמשך היום, במיוחד לנוכח העובדה שלא ציפיתי להיתקל באירוע כזה במרכז העיר.
לקראת סוף היום יצאתי להסתובב באזור הבילוי של העיר. בניגוד מוחלט למה שראיתי בבוקר, העיר הייתה בשיאה: אנשים שתו, חגגו ורקדו. התחושות האלה החזירו אותי למקומות מאוד מוכרים, לדיסוננס שבין שמחה לאבל, בין חוסר וודאות להיאחזות בתקווה.אותו יום בלבוב העלה בי תהיות רבות, שמלוות גם את החיים בישראל: איך ייתכן שבתוך מציאות של מלחמה ואובדן, אנשים עדיין מצליחים לדווח על רמות אושר גבוהות ומדוע מדינה כמו ישראל עדיין מדורגת גבוה כל שנה במדדים בינלאומיים של אושר?
לפני שננסה להשיב על השאלות האלו, חשוב להבין מהו מדד האושר העולמי. המדד שואל שאלה אחת פשוטה, איך אנשים מרגישים לגבי החיים שלהם באופן כללי. עליהם לדרג בסולם של 0 עד 10 את האופן שבו הם מעריכים את חייהם, כאשר הציון 0 מייצג את החיים הגרועים ביותר שהם יכולים לדמיין והציון 10 מייצג את איכות החיים הטובה ביותר שניתן לדמיין. לאחר מכן, הנתונים נאספים ומחושבים לכדי ציון ממוצע לכל מדינה.
בשנים האחרונות ישראל מדורגת בין המדינות המובילות בעולם במדד האושר העולמי. מאז 2021 היא נמצאת בעשירייה הראשונה, ובשנים האחרונות אף דורגה בין ארבע המדינות המובילות בעולם. לאחרונה צצו כתבות רבות על כך שישראל ממשיכה להיות מדורגת גבוה במדד האושר העולמי גם בתקופה של מלחמה. אבל חשוב לא לטעות בפרשנות, מלחמות אינן הופכות אנשים למאושרים יותר. להפך, מחקרי אורך שבחנו את מצבם של ישראלים לפני המלחמה ובשבועות הראשונים שלה מצאו ירידה בכל מדדי הרווחה הנפשית: הערכת החיים ירדה ב־9.6%, רגשות חיוביים ירדו ב־25.5%, ורגשות שליליים עלו ב־85.9%.
אז איך בכל זאת ישראל נשארת גבוהה במדד גם אחרי שנים קשות כל כך? ייתכן שהתשובה קשורה לאופן שבו המדד בנוי. מאחר שהמדד בוחן את החיים כמכלול, אירועים כמו לילות של אזעקות, פציעה במלחמה או אובדן של אדם קרוב אינם בהכרח קובעים לבדם את האופן שבו אדם תופס את חייו לאורך זמן. הדירוג משקף את האופן הרחב שבו אנשים מעריכים את חייהם, מהיכולת להמשיך למצוא משמעות בחיים אחרי אירוע קשה, כפי שלפעמים קורה דרך הנצחה, עשייה למען אחרים, או צמיחה מאירוע קשה, לצד תחושת שייכות ותקווה להמשיך קדימה.
“זה לא אומר שהכאב נעלם; זה רק אומר שהוא לא הדבר היחיד שקיים.”
במילים אחרות, ייתכן שהקושי להבין את הדירוג הגבוה טמון במחשבה שאושר וכאב הם שני מצבים שסותרים זה את זה. אנחנו נוטים לדמיין אושר כמצב שבו הכול רגוע, אבל במציאות החיים מורכבים יותר. אפשר להרגיש פחד עמוק ובו־זמנית להרגיש בטוחים לצד המשפחה. אפשר לחוות חוסר ודאות ובמקביל להחזיק בתקווה. ואפשר גם להיות בתהליך של אבל ועדיין לצחוק. זה לא אומר שהכאב נעלם; זה רק אומר שהוא לא הדבר היחיד שקיים.
“הרחובות המשיכו להיות מלאים באנשים שהתנהלו בתוך תחושה של שותפות גורל.”
המחשבה הזו גרמה לי לראות את אותו יום באוקראינה באור אחר. גם ברגעים של כאב, היה נדמה שאנשים אינם נשארים לבד. האבל היה ציבורי, הרחובות המשיכו להיות מלאים באנשים שהתנהלו בתוך תחושה של שותפות גורל. זה לא אומר שאנשים שם היו פחות כואבים; זה אומר שאפשר להרגיש כאב ובו־זמנית להרגיש שהחיים עדיין בעלי ערך ומשמעות.
נראה שדווקא כאן נמצאת אחת התשובות לשאלה על ישראל. בתוך תקופות קשות, גם כשיש בינינו קונפליקטים פנימיים רבים, אובדן קשה וכאב רב, מתחדדת אצל רבים התחושה שיש על מי להישען: משפחה, חברים, קהילה, התגייסות הדדית ותחושת משמעות משותפת. כל אלו יכולים לתת לאנשים כוח, גם כשהמציאות עצמה נשארת כואבת.
“ייתכן שפשוט למדנו לחיות לצד חוסר הוודאות והאבל.”
בסופו של דבר, ייתכן שהדבר החשוב אינו בהכרח היכולת להרגיש מאושרים. ייתכן שפשוט למדנו להבין שגם בתוך חוסר הוודאות והאבל אפשר למצוא נחמה, וכי אין לנו ברירה אלא להמשיך להישען על אנשים קרובים, ולהאמין שהטוב עוד לפנינו.
אריאל גילה | M.A פסיכולוגיה קלינית
ArielGila.com | 052-5859116
הוספת תגובה