בכתבה השלישית בסדרת “מה טוב?” בחרתי לשים זרקור על ארגון שהפך את הערבות ההדדית לעשייה יומיומית. אני מארחת את רחל עזריה, לשעבר חברת כנסת וסגנית ראש עיריית ירושלים, וכיום מייסדת ומנכ”לית העוגן למשפחות המילואים. רחל היא גם מחברת הספר “מדריכה למהפכה“ ומגישת הפודקאסט “פרשת דרכים“.
כבר בתחילת שיחתנו אמרה לי רחל משפט שנשאר איתי:” המטרה הגדולה היא לעזוב את העולם מקום טוב יותר ממה שהגענו אליו.” עם המסר הזה יצאנו לדרך. ביקשתי להבין איך מקימים ארגון שמצליח לרתום אלפי מתנדבים לעשייה משותפת, ומה מאפשר להם להמשיך לבחור לעשות טוב ביחד.
איך את מצליחה, בתוך המציאות המאתגרת של מלחמה מתמשכת, להמשיך לראות את הטוב ולהמשיך קדימה?
“קודם כל, העוגן למשפחות המילואים החזיק אותי מאוד מבחינה רגשית. בשבעה באוקטובר וגם מיד אחריו פגשנו את הרוע המוחלט. בפעילות שלנו החזרנו לעצמנו את האפשרות לבחור. אנחנו מחליטים באיזה עולם אנחנו חיים ומה ימלא את העולם הפנימי שלנו. הם ניסו לכפות עלינו את הרוע שלהם, ואנחנו בחרנו במודע לעסוק בטוב. מה שמחזיק אותי מאוד הוא תחושת הקהילה, הידיעה שאת לא לבד. הסיסמה שלנו בעוגן היא ‘לעשות טוב ביחד’. לעשייה יש כוח. כשאת עושה כל הגוף שלך בזה. וכשאת עושה טוב ביחד, את בונה קהילה והופכת לחלק ממשהו גדול ממך. זה מה שנתן לי כוח להמשיך.”
איך הצלחת לסחוף אחרייך כל כך הרבה אנשים שרוצים להתנדב ולהתמיד לאורך זמן?
“יש לנו בארגון שמונה עובדים וכ– 23,000 מתנדבים, יחס שנחשב נדיר מאוד. יש כללים להקמת מערכת שמחזיקה מעמד לאורך זמן. ההתנדבות צריכה להיות ברורה, פשוטה וקרובה לבית, והמטרה צריכה להיות משמעותית וברורה. הארגון בנוי על עקרונות אלה. אבל מעבר לכללים, זה יושב על תבנית עמוקה שקיימת בעם שלנו, לדעת להיות שם ברגעי האמת.”
מהי אותה תבנית עמוקה?
“אנחנו יודעים להחזיק מעמד לאורך הדורות. אפשר לראות את זה לאורך כל ההיסטוריה שלנו. במשך אלפיים שנות גלות יהודים עברו מקהילה לקהילה, ותמיד היה מי שיארח, יעזור ויתמוך. בזכות זה הצלחנו להמשיך להתקיים. ישראלים שעוברים לחו”ל כמעט מיד מוצאים קהילה.זה קורה גם כאן. בשבעה באוקטובר נזכרנו בזה בעוצמה גדולה. מיד אנשים התחילו לשאול: ‘איך אפשר לעזור?’. הם בישלו, ארגנו, תרמו והתנדבו. זו לא תגובה טבעית בכל עם, אבל זה הכוח שלנו. ברגעי האמת אנחנו באים לעזור.
כך גם נולד העוגן למשפחות המילואים. עוד בתקופת ‘צוק איתן’ עזרנו לכ־500 משפחות, ובדיעבד הבנו שזה היה סוג של פיילוט. בשבעה באוקטובר כבר לא הייתי בתפקיד רשמי והתלבטתי מה לעשות. ואז קיבלתי פנייה בפייסבוק. כתבתי פוסט, פתחנו קבוצת וואטסאפ, ומשם הכול התחיל לרוץ. מאז פרוץ המלחמה, סייענו ליותר מ-40 אלף משפחות מילואים וקבע, ב-213 רשויות.”
מה למדת על עצמך בתקופה המאתגרת הזו ?
“למדתי גם שאני יודעת להתמודד עם משברים גדולים. הקמת הארגון היא המערכת המורכבת ביותר שהקמתי. מדובר באחריות עצומה. היה מקרה שבו פרויקט שעבדתי עליו זמן רב התפרק, והייתי מאוד מוטרדת. היינו עם חברים ובעלי אמר: ‘זה משבר מספר 7,000. היא תתגבר, ואחר לא תזכור אותו. המשפט הזה חיזק בי את הידיעה שגם כשמגיעים משברים גדולים אני אהיה בסדר. אולי זה ידרוש יותר זמן, יותר מאמץ ויותר יצירתיות, אבל אני יכולה להתמודד.”
“מה שמחזיק אותי מאוד הוא תחושת הקהילה, הידיעה שאת לא לבד. הסיסמה שלנו בעוגן היא ‘לעשות טוב ביחד’. לעשייה יש כוח”.
מה עוזר לך לשמור על אופטימיות?
“עוד לפני ה־7 באוקטובר הייתי אדם מאוד אופטימי. הייתי מסתכלת על ילדות משחקות בגינה וזה היה מזכיר לי למה אני עושה את מה שאני עושה. יש לנו כלל בישיבות המטה, אנחנו עושות סבב ומספרות על דברים טובים שקרו. יש לנו נטייה לדבר על הבעיות והקשיים, אבל חשוב לעצור ולזכור גם את הדברים שהצלחנו בהם, את מה שהסתדר ואת מה שפתרנו.
מהם העוגנים שעושים לך טוב?
“אני רצה כל בוקר שלושה קילומטרים. זה כמו הקפה של הבוקר בשבילי. השבת היא עוגן מאוד משמעותי עבורי. אני שומרת שבת, אני סוגרת הכול, וזה מחייב להרפות ולעשות מעבר בין חול לקודש. אני פעילה מאוד בבית הכנסת, והשירה והתפילה משמעותיות עבורי. יש לנו גם כלב שאני יוצאת איתו לטיולים.”
איזה הרגל חדש וטוב אימצת לאחרונה שעוזר לך?
“התחלתי לשתות שייק באופן קבוע כחלק מניסיון לשמור יותר על הגוף. בנוסף, התחלתי לגנן ברמה מאוד בסיסית. אני לוקחת בזיליקום, שמה במים ומחכה שיגדלו שורשים. לאחר מכן אני מעבירה אותו לעציץ. כל פעם שיוצא שורש חדש או עלה חדש זה מאוד מרגש אותי.”
מהו הדבר הטוב ביותר שקרה לך היום?
“השיחה איתך, לדבר על הטוב.”
התשובה שלה שמחה אותי, וביקשתי ממנה לשתף בעוד כמה דברים טובים שקרו לה במהלך השבוע.“בת משפחה חזרה הביתה אחרי תקופה שלא הייתה, הצמחים ששתלתי ממשיכים להתפתח, קיבלנו אישור לתרומה לעוגן, הצטרפה סמנכ”לית חדשה שתיקח על עצמה חלק מהמשימות בארגון, התפרסם פרק חדש בפודקאסט שזוכה להאזנות יפות, וגם חגגתי 25 שנות נישואין.”
אילו תכונות יש באדם שאת מגדירה כאדם טוב?
“אני חושבת על הפסוק “סור מרע ועשה טוב”. אנשים טובים הם אנשים נדיבים, אנשים שרואים אחרים ואכפת להם מהם. החלק של “סור מרע” קשור בעיניי לכנות ולאמיתיות. קשה לי עם אנשים שמשקרים או עם אנשים שכל הזמן בוחנים מה הם יכולים להרוויח מכל סיטואציה, במקום לראות את האדם שמולם.”
איזה מעשה טוב של אדם אחר ריגש אותך לאחרונה?
“אנשים שעוצרים אותי ברחוב ואומרים לי כמה העוגן למשפחות המילואים משמעותי עבורם. הפרגון הזה, שאנשים בוחרים לעצור ולהגיד תודה, מאוד מרגש אותי.”
האם את מאמינה שבעתיד יהיה טוב יותר?”
כן. ברור לי שכן. יש מעגליות בחיים, אחרי תקופה רעה מגיעה תקופה טובה. מעבר לזה, אני מאוד מאמינה בכוח של העם שלנו. יש לנו עם מדהים. יש לנו אתגרים שצריך להתמודד איתם, אבל ברור לי שהטוב יגיע.”
“יש לנו נטייה לדבר על הבעיות והקשיים, אבל חשוב לעצור ולזכור גם את הדברים שהצלחנו בהם, את מה שהסתדר ואת מה שפתרנו”.
כשאת פוגשת טוב, מה זה מעורר בך?
“לא מזמן היה ילד בן 13 שהתקשר וביקש לרשום את אחיו ואותו למחנה הקיץ של הארגון. העובדה שהיה לו חשוב לדאוג גם לאחיו ריגשה אותי מאוד. אני מתרגשת בכל פעם שאני פוגשת טוב.”
לסיום, לאור השיחה שלנו, איזה טיפ היית רוצה להשאיר לקוראים שלנו?
“צאו לעזור לאחרים. פשוט לעזור. יש מחקרים שאומרים שאי אפשר להיות בכעס כשעוזרים לאחרים, המוח לא מסוגל להתרכז בשני דברים מנוגדים. לעזור לאחרים זה הכוח הכי גדול. תמצאו מקום שבו אתם יכולים לתרום, ארגון שאתם מתחברים אליו ופשוט תתנדבו.”
אני מסכימה עם רחל, ומוצאת הרבה תקווה במחשבה שכולנו יכולים לשאוף לעזוב את העולם כמקום טוב יותר מכפי שמצאנו אותו. לא תמיד נוכל לשנות את העולם כולו, אבל כל אחד יכול להשפיע במקומו. לעיתים די במעשה טוב אחד כדי להשאיר חותם גדול בליבו של אדם אחר.
יש לכם גם סיפור טוב? רוצים להכיר? צרו איתי קשר >>
ליצירת קשר עם רחל: rachelaza@gmail.com
לאתר העוגן למשפחות המילואים: www.haogenmiluim.org.il
הוספת תגובה