עכו מתאימה לטיול משפחתי, אבל גם לטיול רומנטי. יש כאן ים, ואין כמו להתבונן בו עם כוס יין וליהנות מהשלווה, לשוטט בסמטאות העתיקות של העיר. אני ממליצה גם ללכת בה לאיבוד, ממש כמו באירופה , כך רואים את הדברים היפים שהעין תופסת בדרך. אז בואו נתחיל אולמות האבירים, וקצת היסטוריה.
יש רגעים שבהם עיר מפסיקה להיות יעד תיירות והופכת למכונת זמן. זה קרה לי בעכו העתיקה, כשבתוך יום אחד עברתי בין עיר צלבנית בת יותר משמונה מאות שנה, מנהרה סודית של אבירים, שוק עתיק על כל ריחותיו, ולבסוף, מופע אור קולי שהפך את חומות האבן העתיקות למסך ענק המספר את סיפורה של העיר. עכו, שהוכרזה אתר מורשת עולמית של אונסק”ו, לא מספרת את ההיסטוריה שלה, היא נותנת לך לצעוד בתוכה. לאורך הדורות שלטו בעיר הזאת הפיניקים, היוונים, הרומאים, הביזנטים, הצלבנים, הממלוכים והעות’מאנים. כל תקופה הותירה שכבה משלה אדריכלות, שפה, ריח, זיכרון עד שהעיר העתיקה הפכה למעין מוזיאון חי תחת כיפת השמיים. בתוך דקות ספורות אפשר לעבור בין מבצרי ענק, סמטאות ציוריות, מסגדים, בתי כנסת, כנסיות, חאנים עתיקים, שוק עתיק ונמל פעיל – ולהרגיש איך ההיסטוריה ממש נושמת מתחת לרגליים.
אולמות האבירים: העיר התת-קרקעית שהזמן שכח
כדי להבין את עכו, צריך לחזור למאה השלוש-עשרה. הצלבנים, שלא הצליחו להחזיק בירושלים, פנו לכיוון עכו וההחלטה הזאת שינתה את גורלה של העיר לחלוטין. עכו הפכה לבירת כל ממלכת הצלבנים בארץ ישראל, ולנמל שלה הגיעו לפי ההערכות ההיסטוריות כשישים ספינות ביום. זו הייתה תקופה תוססת במיוחד, שבה עכו הייתה אחד ממוקדי המסחר והכוח החשובים במזרח התיכון. מה שרואים היום מעל פני הקרקע הוא בעיקר העיר העות’מאנית, שנבנתה מעל שרידי העיר הצלבנית. רק בסוף שנות החמישים של המאה העשרים החלו החפירות הארכאולוגיות שחשפו את אולמות האבירים, שעד אז היו מכוסים כליל בעפר ובחול במשך מאות שנים איש לא ידע שמתחת לרגליו נחה עיר שלמה.
הירידה מתחת לפני הקרקע אל האולמות היא הרגע שבו הבנתי למה מדובר באחד המתחמים הצלבניים השמורים בעולם. האולמות מרהיבים גדולים, רחבים, ומאפשרים לשוטט בהם בנחת ולהתעכב על הקשתות המפוארות. יש שם אולם ענק שבו אכלו פעם כל האבירים יחד, ואפשר לראות בו חלונות שפנו אל עבר הרחוב שבו עברו אנשים, פרט קטן שמזכיר שמדובר היה במקום חי, לא רק במבצר. בקירות המסדרונות מצוירים ציורים שמנסים להעביר את רוח התקופה, ולתת מעט משקל דמיוני למה שהיה כאן פעם. שרידי הכדים וכלי החרס שנותרו מועטים מאוד כשהממלוכים הגיעו וכבשו את העיר ב-1291, הם הרסו כמעט הכול.
המתחם שימש בזמנו כמפקדת מסדר ההוספיטלרים, אחד המסדרים הצבאיים המשפיעים ביותר בתקופת מסעי הצלב, וכלל חדרי מגורים, מחסני מזון, אולמות אוכל, חדרי אבירים, קריפטה, מטבחים ומאגרי מים ששירתו מאות לוחמים. לשוטט בין האולמות ולנסות לחוש את רוח התקופה שעברה כאן פעם על העיר – זו חוויה שקשה לתאר במילים בלבד.מאוחר יותר, בתקופה העות’מאנית שנמשכה מ-1517 עד 1917, שבה עכו לשגשג כעיר מסחר מרכזית, בזכות דמותו של דאהר אל-עומר, השליט שהפך את העיר במאה ה-18 למרכז כלכלי ומדיני חשוב בצפון הארץ, וממשיכיו לאחריו.היום אפשר לשוטט בין אולם חדר האוכל הגדול, הקריפטה, הלטרינות הצלבניות ואולם האומנות, ולהתרשם מהאדריכלות הצלבנית האופיינית קמרונות אבן ענקיים, עמודי תמך מסיביים ועבודת בנייה שהחזיקה מעמד יותר משמונה מאות שנה. הביקור משלב ארכאולוגיה, טכנולוגיה וסיפור: לאורך המסלול מוצגים ממצאים שהתגלו באתר ובסביבתו, מוקרנות המחשות על גבי קירות האבן, ומדריך קולי במספר שפות מעמיק את ההיכרות עם האבירים ועם העיר שהייתה מרכז הכובד של הממלכה הצלבנית.
גם משפחות עם ילדים מוצאות כאן את מקומן. המשחק האינטראקטיבי “להציל את חבצלת”, בדיבובו של יובל מלחי, מלווה את הסיור במשימות, חידות ואפקטים קוליים, והופך את הביקור להרפתקה של ממש למידה והנאה ביחד.אולמות האבירים הם הרבה מעבר לאתר ארכאולוגי. הם הצצה אל עולמם של האבירים, אל עיר מבוצרת בימי הביניים, ואל העוצמה של אחת הערים החשובות במזרח התיכון של אותה תקופה.
שוק עכו: הלב הפועם של העיר העתיקה
עכו ידעה ימים טובים יותר. העיר עברה טלטלה לא פשוטה, וזה מורגש כשמסתובבים בה. אבל מי שלא עובר בשוק העתיק שלה, לא באמת הכיר את עכו. רחוב השוק, ששימש כבר בתקופה הצלבנית כ”דרך המלך” משער ההוספיטלרים אל הנמל, נשאר גם היום אחד הלבבות הפועמים של העיר.כדאי להתהלך בין חנויות התבלינים, לעצור לטעום קפה אותנטי, ולתת לריחות להוביל אתכם מדוכן לדוכן. ההמלצה שלי, בלי עוררין, היא ממתקי קשאש ובמיוחד הבורקס המיוחד שלהם, המתוק, במילוי גבינה. תיזהרו זה ממש דבר שקל להתמכר אליו.בסמוך לשוק המרכזי נמצאים גם הבאזאר הטורקי והשוק הלבן, ששוחזרו בשנים האחרונות והפכו למוקדי בילוי קולינריים ואמנותיים. בין הקמרונות העתיקים פועלות מסעדות, בתי קפה, חנויות בוטיק וגלריות שילוב בין האופי ההיסטורי של עכו לבין נקודות אור חדשות שממשיכות לצמוח בה, גם בתקופה לא פשוטה.
חיזיון האור-קולי: כשהמצודה קמה לחיים
ואז, עם רדת הערב, מגיע הרגע שבו כל מה שראיתי ביום מתחבר לשלמות אחת. במצודה הצלבנית, אותם קירות שליוו אותי כל היום בשתיקה עדים אילמים לשמונה מאות שנות היסטוריה מתחילים פתאום לדבר.מדובר בחיזיון אור קולי חדש לגמרי, שמשיקים יחד משרד התיירות והחברה לפיתוח עכו העתיקה: מופע וידאו-מאפינג עוצמתי ההופך את קירות האבן העתיקים למסע חי ונושם דרך אלפי שנות ההיסטוריה של העיר. עכו מצטרפת בכך לשורה של ערים ואתרים היסטוריים שכבר מקיימים מופעים דומים על גבי מבנים עתיקים פריז, לונדון, ירושלים, וכן מצודות היסטוריות בגרמניה, סלובניה, קרואטיה ופורטוגל.
מדובר בפרויקט לא קטן: השקעה של כ-15 מיליון שקל, מימון של משרד התיירות והפקה של החברה לפיתוח עכו העתיקה ונצרת. לצורך המופע נבנתה טריבונה ייעודית חדשה ברחבת המצודה, ונפרשו יותר מ-10 קילומטרים של סיבים אופטיים כדי לאפשר חוויית צפייה וסאונד מהמתקדמות בעולם. הפקת החיזיון נמשכה כחמש שנים, תקופה שבה העולם השתנה מן הקצה אל הקצה, ובכל זאת הפרויקט נמשך עד להשלמתו. התוצאה מחזירה את המצודה הצלבנית של עכו לחיים, ומציבה את העיר מחדש על מפת התיירות: מוקד עניין נוסף שנותן סיבה טובה להגיע לעכו, להישאר בה גם בשעות הערב וליהנות ממנה לאורך זמן רב יותר. משרד התיירות הודיע כי ימשיך להשקיע באתרי המורשת של עכו וליצור מוקדי עניין נוספים שיחזקו את מעמדה של העיר.
הישיבה על אותה טריבונה, כשמעליי נפרשת חצר המצודה לרווחה, כבר יצרה תחושה שהולך לקרות כאן משהו גדול. וכשהמופע התחיל, הבנתי שזו ממש מנהרת זמן היסטורית: על קירות המצודה עברו ספינות מפליגות, סוסים דוהרים, שריפות, קרבות וכיבושים שכבה אחר שכבה של ההיסטוריה של עכו, כשלצד כל תמונה מופיעה כתובית קצרה המציינת את השנה ואת מי שכבש את העיר באותה תקופה. מעבר לכתוביות התאריך והכיבוש, אין במופע מלל נוסף הכול מסופר בתמונה, במוזיקה ובאור.וזה אכן קרה. המופע, שאורכו כ-35 דקות, מוקרן באמצעות 22 מקרנים בטכנולוגיית הקרנה וסאונד מתקדמת, ישירות לתוך החצר הפנימית של המצודה הצלבנית. מה שהרשים אותי במיוחד הוא עד כמה החיזיון הותאם בדייקנות לארכיטקטורה של המבנה עצמו לקשתות האבן, לפינות, לגובה הקירות ולעומק החצר כך שהמצודה לא משמשת רק כרקע למופע, אלא הופכת בעצמה לגיבורה של הסיפור.
החיזיון בנוי כולו ללא מלל, בשפה ויזואלית אוניברסלית ובליווי מוזיקה מקורית, כך שהוא מתאים לקהל מכל העולם ולכל גיל וזה בדיוק מה שהרגשתי שם, מוקפת במבקרים שדיברו שפות שונות אך צפו כולם, בשקט, באותה נקודה על הקיר. המופע מונגש באופן מלא לאנשים עם מוגבלויות, כולל אמצעים מיוחדים לכבדי שמיעה ותיאור קולי לעיוורים, בשיתוף הספרייה לעיוורים.את התוכן הוויזואלי יצרה חברת COSMOAV הצרפתית, אחת המובילות בעולם בתחום הווידאו-מאפינג, שהייתה שותפה גם למופע הפתיחה המחודש של קתדרלת נוטרדאם בפריז. את הפרויקט ניהלה ואצרה איילת ליבר, מנכ”לית מוזיאון מגדל דוד בירושלים עובדה שמורגשת בכל רגע במופע, בדיוק ההיסטורי ובתחושת ההדרגה הדרמטית שבה מסופרת העלילה.
המופע עוקב אחרי סיפורה של עכו לאורך התקופות: מהעולם הקדום, דרך התקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, התקופה המוסלמית הקדומה והתקופה הצלבנית – שבה הייתה עכו בירת ממלכת האבירים – ועד לתקופה העות’מאנית, המנדט הבריטי ומדינת ישראל. לכל אורך המופע חוזר הים ומופיע כחוט מקשר בין התקופות: מקור חיים, מסחר, הגנה ותרבות עבור העיר לאורך כל ההיסטוריה שלה. שר התיירות חיים כץ ציין “כי המצודה הצלבנית היא אחד מסמלי המורשת והתיירות של עכו, וכי משרד התיירות ימשיך לפתח אתרי תיירות ותשתיות שמחזקות את מעמדה של העיר. מנכ”ל החברה לפיתוח עכו העתיקה, יובל פורת, הוסיף כי המטרה היא להחזיר לעיר את חיי הלילה והתיירות שהיו בה לפני מגפת הקורונה, כשמעל מיליון מבקרים הגיעו אליה מדי שנה, ולבסס אותה מחדש כאחד מיעדי התיירות המובילים בישראל”.
זו בדיוק התחושה שיצאתי איתה מהמצודה באותו ערב: לא רק שראיתי מופע מרשים מבחינה טכנולוגית, אלא שהרגשתי שהעיר עצמה עם השוק שלה, הנמל, החומות והאנשים חוזרת לחיות גם אחרי שהשמש שוקעת.החיזיון מרתק, מרהיב וממש עוצר נשימה, ומתאים לכל הגילאים – ילדים, מבוגרים, זוגות וקבוצות. יש משהו מיוחד בלשבת על הטריבונה בערב, עם רוח קלילה שמנשבת, ולצפות באלפי שנות היסטוריה מתגלגלות מול העיניים על קירות אבן עתיקים.
מתי: המופע מתחיל כחצי שעה לאחר רדת החשיכה, מחיר הכניסה 59 ש”ח, ואפשר להירשם מראש באתר www.akko.org.il.
גלריה אוריקה: תכשיטים עם נשמה
אני ממליצה לטייל בעכו העתיקה גם קצת מעבר לאתרי המורשת המוכרים, ולהיכנס לאחת הסמטאות שבהן מסתתרת גלריה אוריקה סטודיו לתכשיטים ואמנות שכדאי לא לפספס. מאחורי הגלריה עומדת אורלי קופלר, מעצבת תכשיטים שלמדה בבית הספר לעיצוב של ויצו בחיפה. מה שהתחיל כתחביב הפך במרוצת השנים לשפה אמנותית ייחודית משלה מיקס מדיה המשלב צורפות, קנבס ופסיפסים. לפני כשמונה שנים הגיעה קופלר לעכו, התאהבה במקום, ומאז היא יוצרת ומלמדת שם. בסטודיו שלה היא יוצרת תכשיטים מפליז ומזהב, ומעבירה גם סדנאות לזוגות ליצירת טבעות משותפות חוויה שמתאימה במיוחד לזוגות שמחפשים משהו אישי ובלתי נשכח מהביקור בעיר. חלק מיצירותיה מוצגות גם במוזיאון תל אביב. ההשראה ליצירותיה של קופלר מגיעה משבעת המינים, ומסמלי שפע כמו עיזים ודגים, שחוזרים ומככבים לאורך העבודות שלה.מי שבא לו קצת רומנטיקה ועשייה משותפת, אורלי תדאג שיהיה לכם תכשיט על היד, זיכרון קטן מעכו שנשאר איתכם הרבה אחרי שחוזרים הביתה.
וליד קשאש: אומנות בין הסמטאות
עוד תחנה שכדאי לא לדלג עליה, ממש בין הסמטאות העתיקות, היא המפגש עם האומנות של וליד קשאש אמן שנולד בעכו ב-1957 ויצירתו מתפרשת על קירות העיר העתיקה עצמה. הציורים הצבעוניים והמרשימים שלו מלווים את המבקרים כמעט בכל פינה, והופכים סמטה אחרי סמטה לגלריה פתוחה תחת כיפת השמיים. קשאש לא למד אומנות באף מוסד רשמי, הדרך שלו נבנתה בעצמו, מתוך עשייה. הוא גם מדריך אומנות לבני נוער בסיכון, ומעביר להם את מה שלמד על עצמו לאורך השנים. באומנות שלו אין עיסוק פוליטי יש בה קודם כול אדם, וזו בעצם התורה שהוא מלמד באמצעות הצבע והקו. בנוסף ליצירות הפזורות ברחבי העיר העתיקה, יש לו גם גלריה משלו שבה אפשר להתרשם מקרוב מעוד יצירות שלו. מי שאוהב לצלם ולתעד ימצא כאן המון פינות צילום מוצלחות, האומנות של קשאש היא בדיוק החוויה הצבעונית והאותנטית ששווה לעצור בשבילה, לצלם, ולפעמים גם סתם להביט בה בשקט.
לוטוס: שקיעה מהגג
משם, אחרי כל היום הזה, לקחתי לעצמי אתנחתא קטנה כדי ליהנות מהשקיעה המרהיבה של עכו ולהתבונן על הים. המקום נקרא לוטוס רופטופ מרשים מעל עכו העתיקה, בתוך מלון מיוחד. עולים במדרגות העתיקות, שהן גבוהות למדי, ומגיעים לגג שממנו נשקף הים הרחב, עם רוח נעימה שמנשבת. אלה ממש רגעים נפלאים ורומנטיים. במקום אפשר ליהנות ממגוון קוקטיילים ולנשנש אוכל מקומי, כשברקע נשקפת כל התפרשות העיר העתיקה והים שמעבר לה. זה מקום חובה שממש לא כדאי לדלג עליו כך רואים את השקיעה של עכו במיטבה, ואני מבטיחה שלא תתאכזבו.
עיר אחת, כמה חיים
עכו העתיקה לא מתמצה במופע אחד, באתר אחד או בסמטה אחת. זהו מסע שלם, שבו כל תחנה חושפת פרק נוסף בתולדות העיר, ומאפשרת לחוות מקרוב את האנשים שחיו בה, את הקרבות שהתחוללו בין חומותיה ואת התרבויות שנפגשו בסמטאותיה. יצאתי מהעיר עם תחושה שלמעשה לא ביקרתי במקום אחד, ביקרתי בכמה תקופות, כמה תרבויות וכמה עולמות, שכולם עדיין חיים, ממש כאן, מתחת לאותה שמש ים-תיכונית.עכו משתוקקת לתייר הישראלי, וזה הזמן להגיע ולהכיר אותה מקרוב. במגזין “זוויות” אנחנו רואים בה עיר מסתורית וביישנית, שיש לה עדיין הרבה מה להציע אחת הערים העתיקות והמרשימות בישראל. מחכים לכם.
הוספת תגובה