“יהלומים” מאזכר בתחילת הסרט את שנת 1968, כהערה אגבית, אך משמעותית. הוא צובע את הסרט כולו בצבעים של מאבק מהפכני, ומרפרר, אם נרצה אם לאו, לחוסר היציבות המאפיינים את החברה המערבית בשנים האחרונות. מכאן, נפתח סרט העוסק במאבקי ה upstairs- downstairs המעמדי המתגלם בקומונת נשים בגיל העמידה, תופרות פשוטות המבקשות לשאוף משהו מאבק הכוכבים הנושר מן התלבושות שהנן תופרות עבור תעשיית הקולנוע ואחותה הקשישה ממנה, התיאטרון.
הסיפור המתרחש בשנות השבעים למאה הקודמת, מצוי בתוך סיפור מסגרת עכשווי במסגרתו הבמאי המשחק את עצמו, אוסף סביבו קבוצת שחקניות לטובת צילום הסרט התקופתי, ונקודות הציון בזמן, נעות בין ההווה, שנות השבעים, והתלבושות הססגוניות ועוצרות הנשימה המיועדות להפקה תקופתית של המאה ה 18, מתאגדות כולן סביב המאבק המעמדי.
הסרט מצליח לייצר שיקוף נפלא של מאבקי המעמדות, מאבקיהן של נשים מוכות, מאבקן של נשים הנוטלות לעצמן גם חופש מיני בתוך חברה איטלקית הקורעת מעל עצמה את כבלי השמרנות הקתוליות, והכל באמצעות גלריית נשים המתמודדות עם גיל העמידה בנוסף ליתר המאבקים המעמדיים.
יוטיוב באדיבות קולנוע חדש
התוצאה היא סרט קסום, מרובד זמנים היסטוריים, ובעיקר פסיפס אנושי של אחווה נשית קסומה. לכו לראות!
החל מן ה 16 ביולי בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ
אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות’, כותב ומגיש סדרות הפודקאסט “משפט חוזר” ו”ישראל הראשונה” בתאגיד השידור “כאן”, ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
ניתן להאזין לפודקאסטים של אורון שוורץ, ב”כאן הסכתים” בקישוריות:
“ישראל הראשונה”: https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-776284
“משפט חוזר”:https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-8222
הוספת תגובה