נורית (לימור גולדשטיין) מגלה שבעלה (מולי שולמן) בוגד בה. לא סוד גדול כשלעצמו על בימת התיאטרון הישראלי, אבל “אף מילה לאמא”, הקומדיה החדשה שעלתה בבית ליסין, בוחרת לקחת נקודת פתיחה מוכרת ולסחוב אותה למקומות שאיש בקהל לא רואה מגיעים.נורית תמכה בבעלה שנתיים תמימות בזמן שניסה, וכשל, לנהל מסעדה. כשהיא מגלה את הבגידה, היא לא בוחרת בשתיקה ולא בהתמוטטות. היא ממתינה לבעלה בבית הוריו, ומזמינה לשם גם את צחי (חי מאור), בעלה של המאהבת (קרן מור מישורי) שמתברר כמורה לכישורי חיים של בתה המתבגרת (עדי צמח) כדי לצאת יחד “למלחמה” על הכבוד האבוד של שניהם. אלא שהתוכנית מתפרקת כבר בדקות הראשונות: למקום המפגש מגיעה קודם כול הבת, ועימה נדב, בחור מבולבל מקבוצת הצופים שלה (דאלי שכנאי), ליל האהבה הראשון שלהם. הבת רואה את אמה יושבת עם גבר זר, ומסיקה מסקנה משלה שגויה כמובן, אך זו שמדליקה את כל האש שתלווה את הערב.
מכאן העלילה רק הולכת ומסתבכת. הבעל הבוגד מגיע סוף סוף עם המאהבת, והבית שהיה אמור להיות זירת עימות אחת הופך לזירה של שלושה זוגות, שקרים חופפים, האשמות מוטחות ותובנות שאף אחד לא ציפה לשמוע. נורית וצחי, בעלה של המאהבת, איש שחזר בתשובה ומאמין שכל מה שקורה הוא מסר מהבורא, מגלים תוך כדי האזנה לשיחות הסובבות אותם כמה אהבה בעצם נותרה ביניהם, אהבה שנקברה תחת שגרה, כישלון עסקי ותחושת בדידות זוגית. הבת, שלא מוכנה לקבל את מה שראתה, מחליטה לתעד הכול ומכאן העלילה מרימה הילוך לכיוון שלא אסקר, כדי לא לקלקל למי שעוד לא ראה.
קומדיה שלא מתביישת בכאב
מה שמייחד את “אף מילה לאמא” הוא הבחירה הבימתית לא לברוח מהכאב שמסתתר מתחת לקומדיה. גוטשלק לוקח חומר שיכול היה בקלות ליפול למלודרמה כבדה, וממתיק אותו בהומור שנון, קצבי, שמצליח להנגיש לקהל גם רגעים שבהם השחקנים בעצם מדברים על בדידות, על זוגיות שהתפוגגה, ועל בגידה כ”מוצא” נואש מכאב אישי בלתי נסבל. זה לא הומור שמכסה על התוכן הוא ההפך: כלי שמאפשר לקהל להישאר בפנים גם ברגעים הקשים, בלי לברוח החוצה.השחקנים נותנים לחומר את המשקל הרגשי שהוא דורש: לימור גולדשטיין בתפקיד נורית, מולי שולמן כבעלה הבוגד, קרן מור מישורי בתפקיד המאהבת, חי מאור בתפקיד צחי, עדי צמח בתפקיד הבת ודאלי שכנאי בתפקיד נדב, החבר מהצופים. יש כאן משחק שמביא את המציאות ממש אל הבמה: הכעס של הבת , הבלבול של נדב הכאב המודחק של נורית, האמונה התמימה־כמעט של צחי שרואה בכל אירוע יד מכוונת מלמעלה. כל דמות מגיעה עם הסיפור והפצע שלה, ולאורך הערב מתברר שוב ושוב מה שרואים מבחוץ הוא לא בהכרח מה שקורה בפנים.
יותר משעשוע: מראה למשפחה הישראלית
מתחת לקומדיית הטעויות המסחררת מסתתרות כמה שכבות שקשה שלא לשים לב אליהן: חינוך בין־דורי, האופן שבו ילדים קולטים ולפעמים שופטים את עולם המבוגרים, כיבוד ההדדי (או היעדרו) בין בני זוג, והשאלה הבלתי נמנעת שההצגה מציבה בפני כל צופה: מה עושים כשהחיים המשותפים נהיים למעמסה, ולאן פונים כשהכאב האישי נהיה גדול מדי לשאת אותו לבד?ה”מר” שנחשף לאורך הערב הכישלון העסקי, השקרים ההדדיים, הבדידות בתוך הזוגיות – לא נזרק על הבמה כדי להכביד, אלא כדי להזכיר לקהל שגם מאחורי הקלישאה של “בגידה” יש בני אדם שלמים, עם כאב אמיתי ובחירות מורכבות. השאלה שההצגה משאירה באוויר, בעדינות ובלי הטפה, היא שאלה שכל זוג בקהל לוקח איתו הביתה: איפה נכשלנו – ואולי, במקומות הלא צפויים, גם לא נכשלנו כלל.
“אף מילה לאמא” היא הצגה יפהפייה, רב־ממדית, שמצליחה להיות בו־זמנית קומדיה גועשת וקומדיית טעויות קלאסית וגם דיוקן כן ונוגע של זוגיות ומשפחה ישראלית בת ימינו. מומלצת לכל מי שמחפש ערב תיאטרון שגורם לצחוק בקול, אך משאיר גם משהו למחשבה בדרך הביתה.
הוספת תגובה