עמוד הבית » הכח לצאת ממערכת יחסים פוגענית – עם המנטורית רונית בורשט

הכח לצאת ממערכת יחסים פוגענית – עם המנטורית רונית בורשט

צילום: באדיבות רונית בורשט
לאחר שנים של זוגיות פוגענית, חסרת כל בסיס כלכלי ובעיצומו של הליך גירושין מסואב, עמדו בפני רונית שתי ברירות – לחיות או לחדול.

בוחרת בחיים, היא אורזת את חפציה האישיים בחיפזון, לוקחת איתה את חיות המחמד, שוכרת דירה ועוזבת את ביתה. היא מחליטה לפטר את עורכת הדין שייצגה אותה ולייצג את עצמה בבית הדין הרבני. על אף הפחד, הלחץ הנפשי וללא כל רקע משפטי – היא נלחמת על עצמה מול המערכת ומנצחת כמעט בכל העתירות.
בתוך כל הכאוס שחוותה, היא מוצאת בכוחה לסייע לנשים המצויות במערכות יחסים פוגעניות, לצאת מהן.

רונית, ספרי לי אך הכול התחיל?

תמיד תהיתי מדוע אנשים נפתחים אלי בקלות. אין ספור פעמים מצאתי את עצמי מול זר מוחלט, שהרגיש בטוח לשטוח בפני את סיפור חייו. היום אני יודעת שזאת היכולת שבי להקשיב הקשבה אמפתית ולשאול את השאלות הנכונות. כשעזבתי את המציאות המורכבת שחייתי בה, מצאתי את עצמי מסייעת לנשים שנמצאות במציאות דומה לשלי. משם הדרך הייתה אך טבעית לפנות ללימודי אימון אישי ולהתמחות באימון מערכות יחסים.

מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?

הייתי ילדה עצמאית ויצירתית. אני זוכרת שאבי נהג לומר לי "מה שאת רוצה עוד לא המציאו". אז כשרציתי משהו שעוד לא "המציאו" – יצרתי אותו. הייתי סקרנית, חקרנית, שואלת, נון-קונפורמיסטית במידה מסוימת.. או כמו שאבי הגדיר אותי – "מחפשת מאיפה הרגליים גדלות".

מה משך אותך למקצוע?

ישנם מקרים בהם החיים מובילים אותך בנתיב מסוים. מקרים בהם המקצוע בוחר בך יותר מאשר אתה בו. אמנם מאז ומתמיד אנשים פנו אלי לקבלת עצה או עזרה, אך מעולם לא חשבתי להפוך את העניין למקצוע. כשמציאות חיי השתנתה, הבנתי לא רק שמקומי במקצוע האימון אלא שזהו היעוד שלי.

איך את יוצרת רלוונטיות ויצירתיות?

בדיוק כמו בילדותי, מה שלא המציאו יצרתי בעצמי – כך גם בחיי הבוגרים והמקצועיים. בעבודתי כמאמנת, אני מפתחת כלים אימוניים ייחודיים לכל מתאמן, בהתאם למצבו וצרכיו, אשר מוכיח את עצמו בכל תהליך ותהליך אימוני.

צילום: באדיבות רונית בורשט

נקודת המפנה שלך?

לאחר שנים בהן הייתי מצויה בזוגיות רעילה, עמדו בפני שתי ברירות – להיות או לחדול. בחרתי להיות. למרות שיצאתי משם צל חיוור של האישה שהייתי, לקחתי אחריות על המציאות החדשה והתחלתי במלאכת איסוף השברים. זאת הייתה התקופה המאתגרת ביותר בחיי, אך יצאתי ממנה חדשה וחזקה יותר.

מהיכן התעוזה והאומץ?

אם הייתי נדרשת להגדיר איזו חיה אני, הייתי משיבה – חתול. החיים זימנו לי אין ספור אתגרים בדרך, וכמו חתול, תמיד נחתי על הרגליים, ניערתי מעלי את האבק והמשכתי הלאה. אחד המשפטים המנחים שאני משננת לעצמי, הוא שהזמן הנכון לקפוץ למים הוא עכשיו, כי גם מאוחר יותר נירטב.

הפחדים שבדרך?

פחדים הם חלק אינטגרלי במציאות החיים. הם היו שם, הם כאן והם עוד יהיו. הם מתחלפים בהתאם לחוויה ולסיטואציה. עם הזמן למדתי לנהל אותם ולא לאפשר להם לנהל אותי. ברגע שעשיתי שלום עם הפחד, הוא הפך לגורם מניע במקום מעכב.

כיצד את משלבת קריירה ומשפחה?

ילדיי כבר בוגרים. הבכורה בת 28, נשואה, מעצבת אופנה בחברה עולמית, והבן הצעיר בן 24, מוזיקאי, זמר יוצר וסטודנט למוסיקה. למרות שכל אחד מאיתנו עסוק בקריירה משל עצמו ועל אף לוח הזמנים הצפוף, אנחנו מוצאים תמיד חלונות זמן להתראות.

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"את צריכה להיות מנטורית". את המשפט הזה שמעתי לא אחת ולא מאדם אחד.

מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?

כל פריצת דרך חיובית של מתאמן/ת או של אישה שהצליחה לצאת מזוגיות רעילה, היא בחזקת אושר צרוף מבחינתי. באופן טבעי, כל תהליך חדש מתחיל במידה מסוימת של ספק, כאשר תמיד קיים סיכוי לכך שהתהליך לא יצלח, למרות כל מאמצי להביא את האדם שמולי לתוצאה הרצויה לו. אז כשהתהליך נושא פרי, אני מרגישה על גג העולם.

מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?

טרם הגעתי לשיא. אני לא בטוחה שאני רוצה להגיע לשם, עם זאת אני תמיד שואפת כמה שיותר גבוה. להשקפתי, כשמגיעים לפסגה, הדרך לאחריה היא למטה במורד המדרון. אני כן אוספת ניצחונות קטנים בדרך. כל צעד קדימה הוא ניצחון. היום אני נמצאת במקום מתקדם יותר מהמקום בו הייתי אתמול, ואתמול מתקדם יותר משלשום וכן הלאה. כל עוד אני חיה, אמשיך ללכת.

מה הערך שאת מביאה לשוק?

הפתגם הידוע "אין חכם כבעל ניסיון", הוא הערך המהותי ביותר שאני מביאה עמי. ישנם מקומות או מצבים בהם התיאוריה נכשלת והניסיון מלמד. לא כל הכתוב בספרי הלימוד וההדרכה, נכון בכל מצב ולכל אדם. בהתאם למקרה, אני אורגת מן התיאוריה ומן הניסיון את דרכי הפעולה הנכונות ביותר, אם מתפקידי כמאמנת, אם כמנחת נשים ואם בחיי האישיים.

מה מרגש אותך?

כל הדברים הקטנים לכאורה, הם בעיני הגדולים והמרגשים ביותר. כל מה שיש בו רוח ונשמה, לאו דווקא חומר. בדיוק כמו בשירו של יוסי בנאי ז"ל – "שיכור ולא מיין".

מה סוד ההצלחה שלך?

לדעתי, סוד ההצלחה הוא בחיבור המהיר והטבעי שאני יוצרת עם כל אדם שנמצא מולי.
ציטוט ממכתבה של אחת המתאמנות לאחר סיום התהליך האימוני, יעיד טוב יותר מכל מילה שאעיד על עיסתי: "תודה על האווירה הפתוחה והתומכת, על חוסר השיפוטיות, העדינות והרגישות שלך…" (ל.ג.)

טיפ למתחילים?

הקשבה היא מיומנות חשובה לא פחות משאילת השאלה הנכונה. הקשיבו למילותיו של המתאמן, לאינטונציה בה נאמרים הדברים ולא פחות חשוב למה שאינו נאמר. שימו לב לתנועותיו ולשפת הגוף שלו והיו ערים לרגשותיו וצרכיו.

מה לא תסכים/מי לעשות במסגרת העבודה?

לעולם לא אסכים להחליט עבור המתאמן/ת ובמקומו/ה, החלטות שהן בתחום אחריותו/ה הבלעדית, גם אם י/תבקש ממני לעשות זאת. מהלך כזה לא רק חוטא למטרת האימון אלא אף עלול לגרום נזק למתאמן/ת.

עד כמה העבודה משפיעה על חיי החברה?

החוכמה היא למצוא את שביל הזהב בין החיים המקצועיים לחיים החברתיים, מבלי שאלה יגזלו מזמנם של אלה. אני מודה שלעתים האיזון מופר לטובת החיים המקצועיים וחיי החברה נפגעים מעט, עם זאת אני ערה למצב ומשתדלת להשיב מהר ככל האפשר את האיזון על כנו.

מה החזון שלך לעשור הקרוב?

אני רוצה לומר "שלום עולמי", אך את החזון הזה כבר תפסו מלכות היופי. בכל מקרה, אני שואפת להכניס את המונח "גזלייטינג" לז'רגון המשפטי וכסעיף בחוק למניעת אלימות במשפחה; לאגד את כל הכלים הפסיכולוגיים והאימוניים שפיתחתי לספר הדרכה, לשימושם של מטפלים ומאמנים; ולהרצות ב-TED.

מה היית רוצה שאנשים אחרים ידעו עליך?

שאני טבעונית מטעמי מצפון; שאני מקדישה זמן רב לפעולות התנדבותיות; שאני "הנדיוומן"; שאני לא מוותרת על זמן איכות שלי עם עצמי ושאני לעולם לא מרימה ידיים.

רונית בורשט מיוצגת בסוכנות נשים מרצות אונליין: www.womenspeakers.online

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה