עמוד הבית » טבח באבי יאר ביצירת אומנות

טבח באבי יאר ביצירת אומנות

ציור חגית ארגמן צילום: באדיבות חגית ארגמן
חגית ארגמן אמנית ויוצרת נחשפה לסיפור של טבח היהודים באבי יאר השאיר בה חותם עמוק אשר גרם לה להושיט ידה אל המכחול והצבעים ולבטא את תחושותיה העמוקות וחושפת את סיפורה האישי.
חגית ארגמן ציירת נחשפה לידיעה על הקמת מוזיאון באוקראינה אשר נושאו היה השואה בבאבי יאר. חגית מספרת: " לפני כשלוש שנים פנה אלי אספן מצרפת יהודי השיחה הייתה עמוקה על השואה והייתה לו בקשה אחת ממני לצייר עבורו ציור על רקע שיחתנו, כך היא מתארת: אני בחרתי את הנושא בבאבי יאר , מטרתי הייתה להביא לתודעה גדולה יותר ממה שאנשים מכירים מאחר והנושא פחות מדובר, כאמור אין תיעוד בתמונות ועדויות על הרצח האכזרי והנתעב.
קצת היסטוריה 
באבי יאר הינו גיא ההריגה של יהודי קייב וצפון אוקראינה. הטבח החל מספטמבר 1941, ע"י פלוגות האיינזאץ גרופן ומשתפי הפעולה האוקראינים, כל זאת לפני רעיון ה"פתרון הסופי". משפחות שלמות של יהודים תמימים וטובים, הובלו בעורמה ובמרמה כצאן לטבח. ומקום רציחתם וקבורתם גיא ההריגה של יהודים.
"הנושא דיבר אלי באופן אישי", כך מתארת חגית ומוסיפה: "הטבח  נגע בי בעמקי נשמתי ורציתי להנציח אותו בציור. ידוע לי שאין הרבה עדויות הניגוד החריף והאכזרי בין הנוף הירוק והעשיר בטבע, אל מול המראה של אלפי גופות מוטלות בתוך בור ומכוסות באדמה..בשכבה דקה של אדמה.
בציור שציירתי רציתי להמחיש את הזוועה: גופות ערומות, לבנות, טהורות, תמימות ורזות ,מוטלות אחת על השנייה. יש לציין שהרוצחים מוודאים הריגה תוך כדי שהם דורכים על המתים ויורים בהם.
צילום: באדיבות חגית ארגמן
ומסביב  למרחץ הדמים האדמה פוריה טרייה והרבה ירוק,  צומח, עצים גבוהים. הכל כל כך רגיל שם למעלה מחוץ לבור. זוועת הניגוד בין יופיו של הטבע ולמעשה ידי האדם. הניגוד שציירתי הינו בולט, האופן בו מחולק הציור לנוף רגיל בטבע , לבין הבור ששם מתרחשת הזוועה הנוראית וההרג המהיר, הוא מועבר באופן חזק וצורם, וממחיש את הכאב וההזדהות של הצופה.

סגנון הציור שבחרתי לצייר את ה babi yar הוא סגנון שחוזר על עצמו בחלק גדול מציוריי, סגנון קוביסטי מעיין פיקסלים שיוצרים בהדרגה צבעוניות מכהה לבהיר על ידי כך, אני יוצרת תחושה של התרחשות קרובה לאמת , בשילוב טקסטורה, שנותנת הגבהה וממחישה הכי קרוב שאפשר את האדמה ,את האבן שיש בציור. גם הנוף של העצים הירוקים מתחברים בין הכהה לבהיר מצויר על אותו קונספט.

צילום: באדיבות חגית ארגמן
חגית מסבירה: "פירקתי את הצורה ובניתי אותה מחדש בחלקים, על מנת לראות שאין סוף של חלוקות בכל חלק בציור, הסגנון ממחיש , יצירה חדשה של הדמיון שלי וניסיון להפוך אותו למשהו שיהיה קרוב למציאות".
מאת: חגית ארגמן
ציירת ואוצרת אומנות