משפחתי, הן מצד אבי והן מצד אימי, הגיעו מהעיר מוסול שבצפון עיראק בשנת 1950. עלייתם התאפשרה במסגרת המבצע המרכזי להברחת יהודי עיראק: 'מבצע עזרא ונחמיה' אותו יזם והוביל שלמה הלל ז"ל, דמות מופת בקרב יהודי עיראק. חקיקה של ראש הממשלה בעיראק אפשרה ליהודים לצאת בטיסה, לא לפני שנאלצו לוותר למעשה על רכושם. מעטים הצליחו למכור את נכסיהם במחיר סמלי, אחרים פשוט ויתרו. והיו כאלו שבחרו להישאר, בעיקר בעיר הבירה בגדאד.
העולים הורשו לעלות למטוס עם כבודה מינימלית, וסכום כסף מגוחך. הם נבזזו ונשדדו עד הרגע האחרון. זכור לי שלאימי ז"ל, אז ילדה בת 6, תלשו בברוטליות את עגילי הזהב הקטנים שהיו על אוזניה. היו שהתחכמו והצליחו לתפור מטבעות זהב בשכמות של מעילים, לאורך כפתורי בגדים ובעוד מקומות יצירתיים, אך הרוב הגיעו חסרי כל לישראל – היישר למעברה, לאוהלים חסרי מים או חשמל.
הרכוש הרב של הקהילות היהודיות במדינות ערב ואיראן נחלק בין רכוש אישי לרכוש קהילתי. מגרשים עצומים בגודלם, מבנים היסטוריים, מבני מגורים, בתי כנסת ועוד. כל זה נותר מאחור, שעה שאת בעליו גרשו. זכור לי המשפט ששמעתי לא פעם בבית, 'רוחה בלה רג'עה' שמשמעו הליכה ללא שוב. לעיתים שימש משפט זה קללה עסיסית, אבל המקור היה הטיסה החד צדדית. טיסה לכיוון אחד.
הטיסות הראשונות מעיראק נחתו בהתחלה בקפריסין, במטרה להטעות את העיראקים. לאחר נחיתה ותרגילי הטעיה, המריא המטוס לאחר מספר שעות או למחרת הבוקר לתל אביב. בטיסה הראשונה נכח קצין עיראקי שרצה לוודא שהמטוס לא נוחת בתל אביב. קצת מוזר, בעיקר עם חושבים מה היה קורה לאותו קצין אם הטיסה הייתה נוחתת ישירות בישראל. כעבור זמן לא רב החלו טיסות ישירות מבגדאד לתל אביב, והיו כמה בודדות מבצרה.
סוגיית רכוש יהודי ערב ואיראן מוגדרת בחלק מהמקומות כ'נכבה הגדולה' תוך השוואה לטענות הפלסטינים על ה'נכבה' שלהם. ברור וידוע כי בבוא היום, כאשר הסכמי שלום כאלו או אחרים יגיעו לשלב הפיצויים, צאצאי הקהילות היהודיות יתבעו את כספם וכבודם. לפני מספר שנים יזמתי את הקמתו של דף הפייסבוק 'רכוש יהודי עיראק'. מטרת הדף – לרכז מידע ספציפי ומדויק עד כמה שניתן, לאסוף עדויות, רשימות, מפות, ספרים והוכחות. לרכז הקלטות אודיו ווידאו.
בספר 'יהודי מוצל' שכתב עזרא לניאדו ז"ל מופיעה בעמוד האחרון מפה כפולה המציגה את השכונה היהודית בעיר מוסול. באופן מדויק מצוינים בתיהם של המשפחות השונות, וניתן להסיק ולהבין את הגודל הממוצע של כל בית. בספר פירוט של מוסדות הקהילה – בתי כנסת ובתי תלמוד ועוד. כל אלו ישמשו ביום מן הימים, כבסיס לדרישת פיצויים.
הכותב הינו איש מוסד לשעבר המרצה בין היתר על הברחת יהודים לישראל, ובתוך כך על הברחה ממדינות ערב.
לפרטים, פנו במייל: avner@aavner.com
הוספת תגובה