הוא ניגש למורה על מנת להבין מה מסתתר מאחורי אמירה מטלטלת זו והם הם שקעו בשיחה פילוסופית שבעקבותיה החל ללמוד פילוסופיה עם אותו מורה שהיה פילוסוף חובב לצד היותו איש חינוך. עם השנים, הפך אזולאי לפילוסוף ואיש חינוך שחוקר וכותב על השאלות הגדולות של החיים ושל האדם כדוגמת אושר, מוסר, חיים ומוות, חינוך, קהילות, מנהיגות ומשמעות. בפתחו של יום העצמאות, על קו התפר בין יום הזיכרון ולחגיגות הווסדנו כמדינה אני פוגשת את ד”ר שמעון אזולאי לשיח על החשיבות של היותנו קהילת משמעות ושחקני משמעות בעידן כאוטי.
שמעון אזולאי נולד וגדל בבית שומר מסורת בשכונת מצוקה בחדרה כבן זקונים למרים, שעלתה מאלג’יריה, ורפאל ז”ל שעלה ממרוקו. אביו נפטר כשהיה בן 3 ואחיו הבכור שהיה בוגר ממנו בשש שנים בלבד הפך להיות דמות האב בחייו. חיי השכונה והמציאות הייחודית בה גדל הפכו אותו לילד סקרן ועיצבו במובנים רבים את תפיסת עולמו העתידית. מאמו מרים הוא מעיד שלמד מהי מנהיגות ומהי קהילת משמעות. עבורו אמו הנהיגה תחת עוני את המשפחה כולה ולימדה אותם מהו מוסר, מהי מסורת, מהי ערבות הדדית, מהי משפחה ומהי אחוות אחים. כשאני מבקשת ממנו לשתף בעצה נבונה שקיבל במסע חייו הוא בוחר להזכיר את העצה שנתן לו אחיו הבכור “אם אתה עושה משהו למען מישהוא תעשה את זה הכי טוב שאפשר”, עצה שסייעה לו להיות טואלי ולהתמסר באחריות ומשמעות לכל עשייה שבין אדם לחברו.
את החשיפה שלו לעולם הפילוסופיה חווה כאמור, בשיעור שרטוט של המורה עם הנפש הלטינית סבריו לוינסקי ז”ל שאמר לאחד התלמידים בכיתה שלא אפשר לו לנהל את השיעור כהלכתו שהוא גנב. הכיתה השתתקה והוא חזר ואמר שוב: “אתה גנב” . למראה פניהם המשתאות של הנערים האחרים הוא הסביר לאותו נער במבטא דרום אמריקאי כובש שהוא גונב את זמנו. ההתייחסות לזמן כאל משאב שניתן לגנוב אותו היוותה רגע מכונן עבור אזולאי ועוררה בו סקרנות לתפיסה הפילוסופית שמסתתרת באמירה. הוא ניגש למורה על מנת להבין מה עוד מסתתר מאחורי אמירה מטלטלת זו והם הם שקעו בשיחה פילוסופית שבעקבותיה נרקם קשר קרוב וממושך בין השניים כשאזולאי הנער החל ללמוד פילוסופיה עם אותו מורה בביתו בשעות אחר הצהריים שהיה פילוסוף חובב לצד היותו איש חינוך.
כשהחליט ברבות השנים לבחור ללמוד פילוסופיה באוניברסיטה העברית אמרה לו אמו מרים אזולאי שהיא מצטערת שלא בחר להיות רב. אזולאי מהר לענות לאימו: “אמא, אל תדאגי, אהיה רב של חילונים”. עם השנים, הפך לפילוסוף ואיש חינוך, נושא דרשות חילוניות בפני קהלים מגוונים. דרכו הפילוסופית התעצבה בעקבות הקרקע המעצבת שהינה הבית בו גדל והערכים שאותם ספג ולמרות העוני והדלות החומרית הוא מעיד על עושר תרבותי של ערכים, מסורת ואהבת האדם.
שמעון אזולאי למד פילוסופיה באוניברסיטה העברית ושם גם השלים את עבודת הדוקטורט שלו העוסקת בשאלת משמעות החיים. אזולאי השלים את שלושת תאריו בפילוסופיה באוניברסיטה העברית. במקביל, עסק בפיתוח של תוכניות פדגוגיות וחינוכיות ביחידת המחקר והפיתוח של מכון ברנקו וייס. פרסם שורה של מאמרים בנושאי חינוך ופילוסופיה וכן ספר אחרון בשם : מהפיכת המשמעות העוסק באדם, מנהיגות וקהילה בעידן כאוטי.
בחייו הבוגרים הוא עוסק בחקר משמעות וקהילות משמעות כשהוא חורט על דגלו לחזור אל החיים ולתקן אותם ואת המתרחש בהם. תפיסת המשמעות שפיתח אזולאי מהווה כלי רב עוצמה לחינוך, ניהול, הורות והבנת תהליכים חברתיים והיא משלבת בין הרעיונות הגדולים של הפילוסופיה, חיי היומיום ורעיונותיו המקוריים על האדם והחברה בזמננו. כשאני שואלת אותו מה מרגש אותו בהתנהלות אנושית הוא עונה כי הוא מתרגש מחסד ומחיבור אנושי משום שאנו חיים בעולם שמפרק אותנו לבדידים ומתרגש מקהילה, ממשמעות ומנהיגות. הוא השתתף בשורה ארוכה של תכניות טלוויזיה ורדיו. כיום מלמד פילוסופיה בשורה של מוסדות חינוך ובראש ובראשונה מלמד באקדמית אונו.
בסימן יום העצמאות כשאני שואלת אותו על העידן הכאוטי שאנו חווים כחברה הוא אומר שהתיקון החברתי שלנו כחברה, כקהילה וכאומה תלוי בשלושה מרכיבים.
קהילת משמעות – כחברה אנו מחויבים לאתגר האמיתי שהוא חשיבה קולקטיבית שמאפשרת לנו לחשוב כקהילה. התא הבסיסי והקטן ביותר של קהילה הוא משפחה מעל לכל וכל קבוצת אנשים בעלי מטרה משותפת הם קהילת משמעות. מדינת ישראל היא קהילת משמעות ועלינו לחדש את הזיקה לבית שלנו כי ללא זיקה לא תהיה קהילת משמעות. בתוך קהילת המשמעות יש את שחקני המשמעות שמרכיבים את הקהילה על ידי הדהוד, משמעות, מחויבות, אחריות ותודעת קהילה.
חובת המשמעות – לאורי ריבוי התפרצויות של פוסט טראומה בעקבות לחימה או פציעה משמעות הוא מרכיב מהותי בריפוי והחלמה בתוך מעטפת של קהילת משמעות. לאור השבעה באוקטובר ולאור חובתנו כמדינה ומולדת להזכיר לכל כוחות הבטחון שצריך לשמור על הקהילה ושעלינו להסכים על חשיבה קולקטיבית שהפציעה או הפגיעה לא התרחשה לשווא. אם הפתיעה תתגלה כחסרת משמעות זה המקום בו תתפרץ הפוסט טראומה ולכן חלה על כולנו חובת תחושת המשמעות שלנו ושל אחרים בהקשר קולקטיבי של הקרבה למען האחר.
מנהיגות – מנהיגות הוא קול שדורש אומץ. העדר ההדהוד שלנו משמעותו שאיננו משמיעים את קולנו. על המנהיגות לקדש חיים ולהרבות חיים. אבל אם צריך לשמור על הקהילה נסכים לוותר. משמעות הינה גם להשכין שלום פנימי בינינו, לאחות את השברים.
ולסיום, ד”ר שמעון אזולאי חוזר לרגע למחוזות ילדותו ואומר : “מהשכונה הכי קשה בחדרה בה גדלתי שנקראה בשם הפרדוקסלי שכונת פאר למדתי שני מרכיבים דרמטיים שמלווים אותי עד היום. ערך החברות וערך ההומור”.
ערך החברות הוא הדבק האמיתי ביחסים בין אנשים.
ערך ההומור מכניס קלילות ושמחה למציאות כאוטית והופך לתפיסת עולם.
בואו נשמר על שניהם כאומה בחגה ולאורך השנה.
בואו נשמור עליהם כקהילת משמעות.
חג עצמאות שמח!!!
ורד גרנדיר פרוכטמן – יועצת ארגונית ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום :https://open.spotify.com/episode/1H8gp3bWLi1qmQESQIetjj?si=Ih0TTQFDRguTbibZFwPFtw&context=spotify%3Ashow%3A0OxF5fsyLtqxVVEI3KuTSh&nd=1&dlsi=744e921a5d5d45c0
הוספת תגובה