מכללת מנשר
זוהי מכללה ללימודי אמנות ומרכז תרבות פעיל המציג מדי שנה את עבודתם של בוגרים ממחלקות צילום, תקשורת חזותית ואמנות בחדרי הלימוד השונים ובחלל הגלריה המרכזית. כבוגרת מנשר לאמנות במחלקה לצילום התרגשתי להתהלך בין עבודות הבוגרים. אהבתי את עבודתה של אביב כץ מהמחלקה לתקשורת חזותית אשר מעניקה זווית הסתכלות שונה וחדשנית על סיפורי תנ"ך המציגים את הנשים כבוגדניות וחלשות. כץ מספרת את סיפורי חווה, דלילה ואשת לוט. אלוהים העניש על חטאיהן שביצעו.
מאידך, כץ הופכת את הנשים הללו לעוצמתיות ובעלות שיקול דעת משל עצמן. כל יצירה מוצגת בזווית שונה על משטח היצירה כמניפה. מצד אחד רואים את הנשים כפי שהתנ"ך מציג אותן ומן הצד האחר את מבטה שפוך האור של כץ עליהן.
לצד עבודה זו מוצגת עבודתה המעניינת של נועה ביו המשלבת בין איור דיגיטלי למיצב. בעבודתה, ביו מציגה את אהבתה אל האות העברית כאשר היא מותחת את גבולותיה והופכת אותה מדו ממדית לתלת ממדית בעוד זהותה הופכת כמעט למופשטת.
בעבודתה של שירה פרס מהמחלקה לצילום מציגה עבודה מצב רגשי וזאת לאחר תאונה שעברה. על קיר גדול פרושים דפים שחורים שעליהן פרס מחברת בין קווים תלושים. בחלקו הפנימי של החדר פרס מציגה את אביה ואמה מחובקים כאשר פניהם מביעות דאגה עזה. לצד התמונה איור קטן ומתוחכם של דמות קווית קטנה ובודדה הנראית תלושה מן האדמה.
אנסטסיה ניקולנה מהמחלקה לאמנות מחפשת אחר תשובות לשאלות על מעמד, זהות ופרדיגמה תרבותית. היא רוצה לדעת ולחקור על אנשים זרים שאיננה מכירה דרך ציוריה אשר בהם היא מציגה את עצמה מוכפלת ומתבוננת בעצמה באופן חוזר בעוד היא מציירת או במרדף עצמי בלתי פוסק. באחד מן הציורים היא נראית מביטה אל חלל לבן פעור בתוך נוף יער אותו היא מציירת בעוד עיניה עצומות.
יובל דניאל מציג בעבודותיו את תרבות הסקטבורד הישראלית. דניאל מצלם פורטרטים של ילדים, נערים ובוגרים אשר עימם הוא יוצר חיבור דרך עדשת המצלמה ומציג לנו את חיבורם הרגשי לעולם הסקטבורד.
ספיר פאל מציבה את אמה ואת אחותה אל מול המצלמה. היא חוקרת את היציבות ואת יחסי הכוחות ביניהן כאשר הן מתהלכות בים וביבשה, מתרחקות ומתקרבות באופן רפיטטיבי. ביחסים בין הורים לילדים קטנים אנו רגילים לראות את הילדים נתמכים בהוריהם. בוידאו של פאל מרגש לראות את האם משעינה את ראשה על כתפה של בתה המתבגרת כאשר התפקידים כמעט מתחלפים.
החלל האפלולי של נועה גרוס סיקרן אותי מאוד. גרוס משוטטת עם המצלמה ומתנתקת רגשית. היא מתמקדת בעבודתה בצילומי פגמים, בטשטוש, בדברים שאנחנו מנסים להסתיר וקשה לנו לראות או לקבל כמו אזורים אינטימיים בגוף, גב מקועקע, אקדח שלוף או חזה אישה חשוף בעוד דימויי פנים מטושטשים כאילו מביטים בהם. החלל מואר באור אדום אשר תורם לתחושת הביזאריות והבלבול האופפים את החלל.
באחד מן הדימויים מוצג גרם מדרגות מרשים אשר עליו פרוש שטיח אדום ולצידו דמות גברית כמעט אנדרוגינית בעלת עיניים כחולות ושיער צבוע בבלונד. בנוסף באחד מן החללים מוצג וידאו ארט מרגש של ציורים דיגיטליים המתחלפים ביניהם. זוהי עבודתה של האמנית ילנה סברדלוב. במהלך הווידאו נשמע קול של אם המקריאה בקול רך שיר ערש רוסי מרגש. השיר בנוי משאלות המחפשות את הסוסים, השוורים, האווזים וגם את ארבעת היסודות אש, אדמה, מים ואוויר כאשר כל תשובה מהווה פתיח לשאלה הבאה.
" קולדה, קולדה, איפה היית?
סוסים גידלתי
איפה הסוסים?
ברחו ליער…. "
סברדלוב מקשרת את השיר למלחמה העכשווית בין רוסיה לאוקראינה כאשר בבית האחרון של השיר שואלת האם היכן החתנים של הבנות ועונה בתשובה שהם יצאו למלחמה. כל שאלה הנשאלת ותשובה הנענית מתוארות באיורים וירטואוזים שובי לב שאי אפשר שלא להשתהות מולם.
זוהי ההזדמנות האחרונה שלכם ליהנות מתערוכה יפה של בוגרי מנשר לאמנות.
מאת: אלינור וולנרמן
הוספת תגובה