הפרשה נפתחת בפסוקים: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם."
פרשת בראשית מתארת תקופה של 1,400 שנה.
הנושאים הנידונים בפרשת בראשית:
- בריאת העולם
- האדם בגן עדן
- חטא עץ הדעת
- קין והבל
- למך
- לידת שת
- נח
- בריאת העולם
בורא עולם ברא את העולם לפני פחות מששת אלפים שנה. בתחילה כדור הארץ היה חשוך, ללא חיים ומוקף מים. בעשרה מאמרות ברא הקב"ה את העולם.
ביום הראשון ברא הקב"ה את האור: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר".
ביום השני הקב"ה חילק את המים לעליונים ולתחתונים באמצעות הרקיע הנקרא שמיים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם".
ביום השלישי הקב"ה השלים את מלאכת המים כך שהמים התחתונים נאספו לים וכך נתגלתה היבשה שנקראת ארץ: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה; וַיְהִי-כֵן". וממנה יצאו הצמחים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. "
ביום הרביעי הקב"ה ברא את השמש ואת הירח: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהַבְדִּיל, בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה; וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים, וּלְיָמִים וְשָׁנִים וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן."
ביום החמישי הקב"ה ברא את העופות ויצורי המים: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים–יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם, שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה; וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל-הָאָרֶץ, עַל-פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם".
ביום השישי הקב"ה ברא את חיות הארץ: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן." ולאחר מכן ברא את האדם: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ; וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ, וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ, הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם".
ביום השביעי, יום שבת, הקב"ה חדל מכל מלאכה, ברך וקידש אותו: "וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה; וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת-יוֹם הַשְּׁבִיעִי, וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל-מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר-בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת".
רש"י מפרש מדוע הקב"ה פתח התורה במילה "בראשית" ? הסיבה לכך היא שאם אומות העולם יגידו לבני ישראל שהם כבשו את הארץ משבעת העמים שישבו בה, אז הם יוכלו להשיב להם שהקב"ה ברא את כל העולם וברצונו נתן אותה לשבעת העמים וברצונו נטל אותה מהם ונתן אותה לנו. על כך נכתב בתהילים קי"א, ו': "כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם:"
כל מחבר ספר כותב רמז לשמו, חז"ל אומרים שחותמו של הקב"ה אמת, ולכן מתחילה התורה בראשית ברא אלוקים שסופי תיבות "אמת".
רמזים על פסוק ראשון של בראשית
בפסוק הראשון של בראשית יש שבע מילים כנגד ימי השבוע.
במילה בראשית יש שש אותיות כנגד ששת ימי המעשה.
ובפסוק הראשון יש שש פעמים האות א' כנגד ששת אלפים שנות קיום העולם.
ובפסוק הראשון יש 28 אותיות כנגד 4 שבועות שיש בחודש (דעת זקנים).
- האדם בגן עדן
הקב"ה הציב את האדם בגן עדן: "וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים, גַּן-בְּעֵדֶן–מִקֶּדֶם; וַיָּשֶׂם שָׁם, אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר" וציווה אותו לא לאכול מעץ הדעת: "וַיְצַו יְהוָה אֱלֹהִים, עַל-הָאָדָם לֵאמֹר: מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת". לאחר מכן החליט לברוא את האישה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ. " בתחילה הקב"ה ברא את אדם וחווה מחוברים אחד אל השני גב אל גב. לאחר שאדם הראשון נתן שמות לכל בעלי החיים, הוא שם לב שלכל אחד יש בת זוג נפרדת, ולכן הוא פנה אל הקב"ה שגם הוא רוצה. הקב"ה הפיל עליו תרדמה והפריד בין אדם לאישה. אדם הראשון ראה שהיא חלק ממנו וקרא לה אישה. לכן כל אדם ראוי שידבוק רק באישתו ולא בנשים אחרות: "עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד."
- חטא עץ הדעת
הנחש פיתה את חוה לאכול מעץ הדעת והיא נתנה גם לאדם לאכול ממנו ולכל בעלי החיים. איך יודעים את זה? כתוב: "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל." כתוב שהיא נתנה גם לאישה= שזה אדם. כלומר, היא נתנה גם לאדם וגם לבעלי החיים. כבר כאן ניתן לראות שחוה מאשימה את הנחש שפיתה אותה: "וַתֹּאמֶר, הָאִשָּׁה, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי, וָאֹכֵל ", ואדם מאשים את חוה: "וַיֹּאמֶר, הָאָדָם: הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי, הִוא נָתְנָה-לִּי מִן-הָעֵץ וָאֹכֵל. " התבטאות זו משקפת כפיות טובה כלפי הקב"ה והקללה לא איחרה לבוא…
הקב"ה קילל את שלושתם: אדם, חוה ואת הנחש:
קללת הנחש: "אָרוּר אַתָּה מִכָּל-הַבְּהֵמָה, וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה; עַל-גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל-יְמֵי חַיֶּיךָ".
קללת האישה: "אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר, הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ–בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים; וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ".
קללת האדם: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל-הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ: כִּי-עָפָר אַתָּה, וְאֶל-עָפָר תָּשׁוּב. "
הקללה שעומדת בראש היא ביטול חיי הנצח וקציבת חיי האדם לעד גיל 120. מייד לאחר מכן אדם וחוה מגורשים מגן עדן והקב"ה הציב מלאכים וחרב מתהפכת שימנעו את חזרתם לגן עדן: "וַיְגָרֶשׁ, אֶת-הָאָדָם; וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן-עֵדֶן אֶת-הַכְּרֻבִים, וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, לִשְׁמֹר, אֶת-דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים".
- קין והבל
לאדם וחוה נולדו שני בנים ושלוש בנות. שמות הבנים: קין והבל: "וַיְהִי-הֶבֶל, רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן, הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה." בהמשך מסופר כי קין הביא מנחה לקב"ה מתוך פירות לא טובים ואילו הבל הביא מנחה משובחת מתוך צאנו. הקב"ה העדיף את המנחה של הבל, דבר הגרם לקין קנאה רבה לאחיו, שהעבירה אותו על דעתו, עד שקם להורגו: "וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ. " הקב"ה פונה אל קין ושואל אותו היכן הבל אחיו. קין משיב: "וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי." תשובת הקב"ה: "וַיֹּאמֶר, מֶה עָשִׂיתָ; קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ, צֹעֲקִים אֵלַי מִן-הָאֲדָמָה." צריך להבין שאי אפשר לברוח ולהסתיר דברים מהקב"ה: אנחנו, מעשינו ומחשבותינו שקופים בפני הקב"ה שברא אותנו. העונש הכפול לא איחר לבוא: גם אחרי עבודה קשה, תקצור יבול דל וגם נגזרו עליו נדודים בארץ: "וְעַתָּה, אָרוּר אָתָּה, מִן-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת-פִּיהָ, לָקַחַת אֶת-דְּמֵי אָחִיךָ מִיָּדֶךָ כִּי תַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה, לֹא-תֹסֵף תֵּת-כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד, תִּהְיֶה בָאָרֶץ. "
הקב"ה ראה שקין מתחרט וחושש שיהרגו אותו, ולכן הקב"ה אמר לו שמי שיהרוג אותו ייענש, ואילו עונשו של קין ידחה בשבעה דורות: "וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה, לָכֵן כָּל-הֹרֵג קַיִן, שִׁבְעָתַיִם, יֻקָּם" וכדי שלא יהרגו אותו, שם לו סימן על מצחו: "וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת, לְבִלְתִּי הַכּוֹת-אֹתוֹ כָּל-מֹצְאוֹ. "
בהמשך התורה מפרטת שמקין נולד חנוך וממנו נולד עירד, שילד את מחויאל, שילד את מתושאל שילד את למך.
- למך
התורה מספרת על למך כהקדמה לעונשו של קין שהתקיים כפי שגזר הקב"ה 7 דורות לאחר רצח הבל, וכך מסופר:
למך נשא שתי נשים: "שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. "
עדה ילדה את: "יָבָל: הוּא הָיָה–אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. "
צילה ילדה את: "אֶת-תּוּבַל קַיִן–לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה."
התורה מספרת שלמך היה עיור והסתייע בבנו תובל קין. באחת הפעמים שהלכו ביחד, בנו, תובל קין, ראה מרחוק דמות שנראתה לו כחיה, ולכן ביקש מלמך שיירה עליה חץ. למך ירה ופגע בדמות וכשהתקרבו ראו שזה…קין!
מרוב צער, למך היכה כף אל כף מבלי לראות שבנו נמצא ביניהן וכך הרג גם אותו!
- לידת שת
לאחר שאדם וחוה גורשו מגן אדם, אדם הראשון פרש ממנה ל- 130 שנה: "וַיְחִי אָדָם, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד בִּדְמוּתוֹ, כְּצַלְמוֹ; וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ, שֵׁת" . לאחר מכן חזר אליה ונולד להם בן נוסף בשם: שת: "וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר–תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן".
אדם הראשון נפטר בגיל 930: "וַיִּהְיוּ כָּל-יְמֵי אָדָם, אֲשֶׁר-חַי, תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה, וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה; וַיָּמֹת. "
- נח
התורה מפרטת 10 דורות מאדם הראשון ועד נח:
אדם, שת, אנוש, קינן, מהללאל, ירד, חנוך, מתושלח, למך, נח.
נח הוליד את שם, חם ויפת.
מדוע נקרא נח בשם זה?
רש"י מסביר שעד לתקופת נח, חרשו את השדות בידיים. נח המציא כלי חרישה. מאז קללת אדם הראשון הארץ הוציאה קוצים ודרדרים וכשהגיע נח זה נפסק: "וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ נֹחַ, לעמר: זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ, וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ, מִן-הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר אֵרְרָהּ יְהוָה."
אנשי דורו של נח חטאו: "וַיַּרְא יְהוָה, כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל-יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ, רַק רַע כָּל-הַיּוֹם. " וזאת לאחר שכבר ראו שבדור אנוש הקב"ה העלה את הים והציף שליש מן העולם ועדיין האנשים המשיכו לחטוא. הדבר ציער את הקב"ה: "וַיִּנָּחֶם יְהוָה, כִּי-עָשָׂה אֶת-הָאָדָם בָּאָרֶץ; וַיִּתְעַצֵּב, אֶל-לִבּוֹ" שהחליט למחות את האנשים מעל פני האדמה: "וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶמְחֶה אֶת-הָאָדָם אֲשֶׁר-בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, מֵאָדָם עַד-בְּהֵמָה, עַד-רֶמֶשׂ וְעַד-עוֹף הַשָּׁמָיִם: כִּי נִחַמְתִּי, כִּי עֲשִׂיתִם". מעל כולם נוח מצא חן בעיני הקב"ה: "וְנֹחַ, מָצָא חֵן בְּעֵינֵי יְהוָה."
מהם המסרים בפרשה?
- ויהי ערב ויהי בוקר. מרמז שאצל ישראל הולך תמיד היום אחר הלילה ואצל הגויים הולך הלילה אחר היום, ועוד רמז יש בזה שכלל ישראל בהתחלה הם בבחינת לילה והוא הגלות, ואח"כ יהיה להם אור וטוב, ואצל הגויים בהתחלה הם בבחינת יום יש להם עולם הזה ובסוף יהיה להם לילה כמוש"כ לעשות נקמה בגוים.
- במקום שאדם וחוה ייקחו אחריות על מעשיהם, יודו באשמה, יבקשו סליחה מהקב"ה, יתחרטו על מעשיהם ויתקנו אותם, דבר הנקרא בקיצור: לעשות תשובה, הם מאשימים אחד את השנייה ואת הנחש וכך מוצאים את עצמם מחוץ לגן עדן ועם עונשים שאנו סובלים מהם עד היום. הקב"ה נתן לנו דבר נפלא שנקרא: לעשות תשובה. טעית? אל ייאוש, אפשר לתקן והקב"ה ילך לקראתך, אבל תעשה אתה את הצעד הראשון! מי שחכם שייקח מכך מוסר.
- הקב"ה פנה אל קין ושאל אותו על מה הוא מתרגז בדיוק? הרי זה בידיים שלו לשפר את דרכיו ומעשיו. בתוך הפנייה של הקב"ה לקין יש יסוד חשוב ביותר לחיינו. הקב"ה אמר לקין: "הֲלוֹא אִם-תֵּיטִיב, שְׂאֵת, וְאִם לֹא תֵיטִיב, לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ; וְאֵלֶיךָ, תְּשׁוּקָתוֹ, וְאַתָּה, תִּמְשָׁל-בּוֹ. " מה הכוונה? הכוונה היא שלאדם יש יצר רע שמשתוקק להפיל את האדם, אך הסוד הגדול הוא שלאדם יש את היכולת לנצח אותו.
- סיפור: הרבינו בחייהיו לו הרבה ויכוחים בזמנו עם אפיקורסים למיניהם, פעם אמרו לו שיש איזה צייר עולמי שעשה ציור יפה מאוד, והראו לו את זה, אמר להם התמונה הזאת נעשתה בלילה ע"י שבא קוף והיה לידו שם בקבוק עם דיו ונשפך על הטבלה ויצא התמונה הזאת…אמרו לו פיקח שכמוך איך אתה מדבר דברים כאלו, איך זה יכול להיות שזה עשה קוף, אמר להם גם אתם אומרים כך שעולם כזה עם שמש וירח וכל הנבראים עם כל הצמחים ובעלי החיים נהיה לבד בלי שיש בורא ומנהיג לעולם, ובזה ניצחם.
- כמו כן מספרים על רבינו יהודה הלויז"ל שהיה לו שכן גוי משורר, והיו לו אתו ויכוחים על אמונה בה', ופעם אחת הגוי כתב שיר על שולחנו בחצר ולא יכל לסיים את השיר בסיום יפה, ובינתיים הלך לטייל ביער אולי ימצא איזה סיום יפה, ראה רבי יהודה הלוי זאת שגם הוא היה משורר גדול, והיה שם על שולחנו עט עם דיו, לקח את העט וסיים את השיר בצורה יפה, וכשהגוי חזר ראה סיומו יפה מאוד, וחשב לעצמו בוודאי סיימו רבי יהודה הלוי שכנו, ושאלו האם כתבת סיום זה? ענה לו שנעשה לבד. אמר לו הגוי, פיקח שכמוך איך אתה מדבר דברים כאלו? ענה לו ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, שתי שורות לא יכולות להיכתב לבד ועולם יפה כזה איך נברא לבד ? ? ? ! ! ! ונצחו.
כי לקח טוב נתתי לכם, תורתי אל תעזובו:
עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר
דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום
אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד
טעמו וראו כי טוב ה'
https://www.facebook.com/Rabbi.Mizrachi
הוספת תגובה