עמוד הבית » תערוכה "בית בעין הוד"

תערוכה "בית בעין הוד"

שוש והקרפיון צילום-מיכאל צור
איך אפשר לבחון את עניין הגשמת הציונות באופן כזה שיעלה שאלות שלא נשאלו עד היום בגלל תקינות פוליטית? הרי עצם הקמת כפר האמנים לא הייתה אלא הגשמת הציונות; אחיזה בחלקת הארץ. בדיוק כמו שאוניברסיטת תל אביב יושבת על חורבותיו של הכפר הערבי שייח׳ מוניס, למשל.

דווקא בימים קשים אלה של מגפה, של חוסר ודאות ואכזבה מנבחרי העם, מהשסע המעמיק בגלל שימוש ציני בעדתיות ובגזענות, בגלל האלימות המילולית, אי כיבוד האחר והשונה; דווקא עכשיו יהיה נכון לטעמי להעלות את כל אותן השאלות הקמאיות, חורצות הגורל, שאלות שהן לא רק שאלות של אמונה או פוליטיקה, אלא כאלו שיכולות לתת לנו, אולי, גם סוג של נחמה וכוח בימים הקשים.

עדי נס ללא כותרת סדרת הכפר צילום-עדי נס

האם מותר לנו כבר ״לא להתבייש״ או ״לחוש אשמים״ מפני שאנחנו יושבים בכפר ערבי נטוש? האם כבר הגענו סוף-סוף הביתה? האם אנחנו ״הרעים״ בתמונה הכוללת? האם יש בכלל ״רעים״ ו״טובים״ בסיפור הזה? האם יש סתירה בין קיום החזון של מרסל ינקו, מייסד כפר האמנים עין הוד, ובין החמלה שאנחנו חשים, כפרטים, כלפי אלה שנאלצו לעזוב את ביתם בשל הנסיבות הפוליטיות של אותם הימים?

היאם מוסטפא צילום היאם מוסטפא

שאלות כאלה ואחרות שלא פעם צצות מעל פני השטח בהקשר של כפר האמנים עין הוד, שאלות ביקורתיות, מקנטרות, אך גם כאלו שמספרות את סיפור הכאב שלנו. שהרי עין הוד אינו אלא מיקרוקוסמוס של הארץ, והסיפור של כפר האמנים מייצג – עד עצם היום הזה – את הסיפור הציוני על כל גווניו, הצלחותיו, כישלונותיו, שמחותיו וכאביו.

נולי עומר אהבה בבית צילום-אלה אורגד

בתערוכה ישתתפו אמני עין הוד ואמנים אורחים, ביניהם: אברהם אילת, בועז טל, עדי נס, מרסל ינקו, ישראל דרור חמד, נחמה לבנדל, משה מוקדי, שושקה (זאב) אנגלמאייר, דוריאן גוטליב, דן חמיצר, דרור קרטה, לנה ועודד זיידל, דינה מרחב,  ועוד.

 

הוספת תגובה

הוספת תגובה