נכנסנו לאולם קטן ואינטימי, לפנינו במה עטופה בווילונות שחורים ובמרכז פס לבן החוצה את הרצפה השחורה. ללא כל תפאורה. המנהל האמנותי פתח את הערב, בהסבירו שזו הצגה בהתהוות היכולה גם להשתנות. מפעם לפעם והיא מייצגת הסתכלות שואלת על המציאות. המופע מתחיל עם הופעתה של נערה המשפשפת את לחייה ואת פניה באגרסיביות וברגע נשמעים קולות שפשוף חזקים.
והשאלות מתחילות להישאל:
האם יש לנו אחיזה במציאות? מהי מציאות? האם זו הזיה? האם יש לבן ? אין לבן? יש שחור? אין שחור? יש זמן, אין זמן? המופע הוא פנטומימה ברמה מאוד גבוהה המבוצעת עי 4 שחקנים מאוד מקצועיים ומוכשרים.(2 נשים ו2 גברים). כאמור מדובר על עיבוד פיזי / קומי לסיפור הידוע של "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול.
4 דמויות במה ריקה, קולות חזקים ושונים מוקלטים כמו השפשופים של אליס, שטיפת ידיים, מים זורמים, ועוד. הארנב מופיע בצורת רובוט. האם הוא ארנב? האם הוא רובוט?
הדמות השלישית גבר גבוה השוטף את ידיו באובססיביות? מצחצח שיניו האם זו בדיה? האם זו מציאות? אלה השאלות המלוות את ההצגה המיוחדת הזו.
דמות הרביעית המופיע עם לחיים נפוחות ועיניים פתוחות לרווחה, מעוררת שאלות של כן ולא של עכשיו או בעתיד. והשאלות נשארות פתוחות ומעוררות תהייה.
4 הדמויות מספרות בתנועה בליווי קולות את ספורה של אליס, כיצד נפלה למעמקי האדמה (תוך השמעת קולות חזקים של צרחות) וכיצד נפלו גם יתר הדמויות ושם בעצם גלו שאין יותר מציאות ברורה וקבועה, הכל זמני, הכל משתנה כהרף עין אין זמן ברור ואין חלל ברור.
המציאות המוכרת נעלמת ובמקומה באה מציאות, לא מציאות.
אליס " מדברת" בשפת ג'יבריש המושמעת ברקע כל הזמן מסבירה כאילו שכל מה שיודעים על העולם כל הידע נעלם, ובמקומו יש ספק, שאלות, אי הבנה ואי זהות. ברקע על מסך קטן מוקרנות מילים בודדות המסייעות בהבנת המתרחש: מילים כמו: מאיפה?,לאן, ספר סיפור ,אליס,ארנב,ארנב לבור, אליס לבור, חתול, עכבר, אליס עם צוואר ארוך ועוד ועוד.
יש יחסי גומלין בין הדמויות: דוחפים- מחבקים, מפילים-מרימים,מחייכים-רציניים,שום דבר לא נמשך ושוב עולה שאלה "האם הרגש קיים?"האם התאטרון קיים או שהוא סוג של הזיה? האם הצבע השחור קיים או לא? הלבן?
ומכאן לשאלות יותר מורכבות מה זה ישראלי? האם הכל סביבנו פרי דמיון ואשליה? .
התאטרון הישראלי אתיופי " הולוגאב" בודק את מציאות קיומן של סטיגמות וזהויות. הבדלים בין זהויות והשייכות לשבט ולקהילה. התאטרון בודק מהו שמניע אנשים ועמים להיצמד לזהויות ועי כך ליצור דואליות וקונפליקטים? איך נפלה אליס? האם זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו?
ליפול מעולם בטוח אל אי בטחון, אי ודאות, ספק ?אלה הם מקפצה נהדרת עבור שאלות הזהות של תאטרון חברתי ישראלי אתיופי שחוקר גם מדוע יש הפרדה בין בני אדם גם אם אינם מאותו צבע, לאום, קהילה, שבט, מדינה ודת.
האם התאטרון הזה קיים או הוא הזיה? האם עצם ההוויה מציאות או דמיון? הצופה נשאר עם שאלות רבות והרבה הרבה חומר למחשבה בסיום המופע המשובח ושונה הזה.
התנסיתי במשהו מיוחד ושונה אבל שבעצם הוא מתייחס לשאלות הקיום וההוויה שלנו .מעניין.
בית הקונפדרציה הינו המוסד שבו פועל תיאטרון הולגאב.
מאת: ציפי שמיר
הוספת תגובה