"אני פשוט לא מעז להתחיל קשרים רומנטים" אמר לי מטופל שלי באחת השיחות. "אני מחכה שנשים יפנו אלי, אני פוחד מדחייה". כן, הפחד משתק אותנו. ואם אנו כבר פונים לצד השני בחוסר בטחון- אנו משדרים אנרגיה של חוסר בטחון ומייצרים נבואה שמגשימה את עצמה. שאלתי אותו אם הוא מוכן לזוגיות והאם יש לו מה להעניק במערכת זוגית. חיזקתי בו את קווי דמותו ואת בטחון העצמי שלו. כשהבין את איכויותיו הסכים ליזום ולפנות לנשים.
כשאנו בטוחים בעצמנו- ומרגישים ראויים לאהבה- אנו מקרינים את התחושה החוצה. מכירים את זה? שיש תקופות שאין לנו אף אחד ואנו חשות לא בעניינים ואז בדיוק כשאנו מתאהבות ונכנסות לקשר זוגי- מלא מחזרים פונים אלינו בו זמנית? זה קורה משום שאנו משדרות אנרגיה חיונית, דופמינים של התאהבות ושל חיות. הצד השני לא יכול להתעלם מאנרגיה שכזו…
לא אחת פונים אלי גברים נאים באפליקציה, רושמים היי ונעלמים. יש להם רצון וחוששים מדחייה, לא ממתינים אפילו לתגובה שלי. לקח לי זמן לפענח את זה.
כולנו חווים תחושה של דחייה. זה לא קשור למראה שלנו. זה קשור לתפישת הדימוי שלנו בעיני עצמנו. ככל שנהיה מסופקים במי שאנחנו, בחיינו, במה שאנו מביאים לעולם, באופטימיות ושמחה, ללא קשר לבן זוג- כך הצד השני ימשך אלינו. באופן טבעי אנו נמשכים לאנרגיה חיובית שמקרין הצד השני, שמטעינה אותנו ולא מורידה אותנו או תלותית.
אם הוא לא משיב לי? אם הוא לא מעוניין בי? זה לא כי אני לא טובה, אלא אני לא מתאימה עבורו. אני לא הטייפקאסט שלו. יש לנו בראש דמות מסוימת שאנו מפנטזים ושואפים לפגוש שתמלא את המקום הזוגי בחיינו. לא תמיד בשליטתנו. יש לי חבר טוב שנמשך רק לכהות עור. הוא ניסה לצאת גם עם בחורות יפות בהירות שיער ולא נמשך אליהן.
לא כי לא היו מוצלחות או מושכות, אלא, כי פנטז על אישה אקזוטית כמו בציוריו של גוגן. יש לי ידיד אחר שמעדיף מלאות, ועוד… ככל שנדייק בבחירות שלנו, ככל שנדייק בקווי מתארה של הדמות שאנו רוצים שתיכנס לחיינו ונזמן אותה- כך יגדל הסיכוי למציאתה. עלינו לזכור שמשיכה היא עניין כימי שעובד לשני הצדדים. זה לא עניין שאנו לא טובים מספיק עבור מישהו- אלא- לא מתאימים. תמיד יהיה במקום כלשהו האחד או האחת שמתאים/ה לנו. עלינו להישאר אופטימיים, שמחים במה שיש לנו בעולם, נהיה בהודיה, נזמן וזה יגיע!
שבוע מהמם לכם.
מאת: רונית נוביק, יוצרת רב-תחומית ומנטורית
הוספת תגובה