כמי שחונך במקרא ומקורות יהודיים בצעירותו, ולאחר מכן הודרך בנושאים ארכיאולוגיה ותולדות המקרא ע"י סידרה של מומחים בולטים, הוא ממוקם בעמדה ייחודית להפיק רעיונות חשובים, מקוריים ובין-תחומיים לגבי ההיסטוריה הקדומה של ישראל. הוא פרסם ספר וסידרה של מאמרים מדעיים בנושא, וכמו כן כמה מאמרים עיתונאיים על נושא עיבל וגם על "קמיע הקללה" שהתגלה שם לאחרונה.
צבי, איך הכל התחיל?
זה מתחלק לשניים. בילדות קיבלתי בסיס איתן בנושאי יהדות, במיוחד בתנ"ך. ההתחלה השנייה הייתה המפגש עם פרופ' אדם זרטל ומחקריו.
מה משך אותך למקצוע?
באופן מוזר, מחקרי התרכז במקרה בשלושת המרכיבים שראה בהם הרב קוק כיסודות עמנו: עם ישראל, ארץ ישראל, תורת ישראל, אך כמובן בגישה מדעית, בניגוד לרב קוק.
איך יוצרים רלוונטיות ויצירתיות?
מחקרי נוגע ליסודות הקדומים ביותר של עם ישראל בארץ ישראל, שיוצר באותה תקופה את תחילת תורת ישראל. אין חשוב יותר להבנת מורשתנו, ולדעתי, חקר נקודות אלה חיוניות להמשך קיומנו.
נקודת המפנה שלך?
יום שאזכור לנצח, 13 באוקטובר, 1983. ישבתי על כוס קפה עם אדם זרטל באמצע העונה השלישית לחפירות הר עיבל. הוא צייר ציור של המבנה שהתחיל לבצבץ מתחת לערימת האבנים הגדולה באמצע האתר, זיהיתי מייד את המבנה, ורצתי להביא לו ספר עם תמונה כמעט זהה. הבאתי לו כרך מסכת מידות של המשנה, בו ציור של תמונת המזבח לפי תיאור המשנה. היה ברור לכל שמה שגילינו בעיבל היה מזבח, אך מתקופה קדומה מאוד, תקופת ההתנחלות. התרגשות אדירה.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
זה מתחלק לשניים. ראשית, אמר לי פרופ' בנימין מזר ז"ל שכדי להגיע לפתרון כל השאלות הכרוכות בהר עיבל, אני חייב לעשות מחקר בינתחומי שנוגע לכל התחומים הקשורים לאתר – היסטוריה, ארכיאולוגיה, מקרא ועוד, מחקר שלא ניתן לעשות באקדמיה, אלא במחקר עצמאי. העצה השנייה, גם מפיו של פרופ' מזר, היה לכתוב את כל זה כדי לשמר את התוצאות.
מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?
להגיע לפתרון, לפחות חלקי, של תעלומות היסטוריות שהתחבטו בהם גדולי החוקרים לאורך הדורות.
מה השיא שלך בקריירה?
באופן ודאי, גילוי ופיענוח קמיע הקללה מהר עיבל. אני לא גיליתי אותו, ואף לא פענחתי אותו, אך ניבאתי את קיומו. ששה שבועות לפני שהתגלה, בסוף 2019, נתתי הרצאה בנושא מחקרי על הר עיבל, במוזיאון ארצות המקרא. נכח בהרצאה פרופ' יאיר זקוביץ, חתן פרס ישראל למקרא בשנת 2021. הוא ניגש אלי לאחר ההרצאה, וציין שמה שחסר לי בטענתי שהאתר בעיבל הוא בעצם מקדש, זה הימצאות שם של כתב. ביום שהחזקתי את הקמיע בידי, יום לאחר גילויו, הבנתי שמסע של 40 שנות מחקר לא היה לשווא. חוץ מזה, הקמיע, שמכיל כנראה את הכתב הישראלי העתיק ביותר, יוצר ענין לא רגיל גם בין חוקרים וגם בקהל הרחב.
מה סוד ההצלחה שלך?
קשה לקרוא למאמציי הצלחה עד אשר יוכרו ברבים ויתקבלו, דבר שייערך שנים רבות מאוד, אם בכלל. אך יכולתי להגיע למסקנותיי רק על ידי חשיבה מחוץ לקופסא, והתמדה מטורפת לאורך זמן רב מאוד.
מה החזון שלך לעשור הקרוב?
להתמיד במחקר, ולנסות להפיץ את תוצאותיו בכל דרך ראויה.
טיפ למתחילים?
אני במפורש לא מציע את הדרך שלי לאף אחד. זה עלה במחיר אישי כבד מנשוא. אך למי שבכל זאת מציב לעצמו מטרה שכרוכה במחקר מעמיק, ההתמדה היא הצורך החשוב ביותר. אין תחליף לנבירה אינסופית בחומר כתוב רב מאוד, ולא להישבר לאורך הדרך, קשה ככל שיהיה. גם החשיבה מחוץ לקופסא חיונית על מנת להגיע למסקנות בעלות חידושים.
צבי קניגסברג מיוצג בסוכנות המרצים הבינלאומית – www.spylegends.co.il
צבי קניגסברג הוא ממשיכו הנאמן ביותר של הפרופ׳ אדם זרטל. בקיאותו בנושא הר עיבל מעוררת השתאות. במשך ארבעים השנים האחרונות העלה צבי במחקריו ובספרו רעיונות מקוריים וחידש חידודים מחקריים שעולם הארכיאולוגיה משלב באופן קבוע במחקריו, גם מבלי להקפיד כראוי וכנהוג על ציון המקור.
זה גילוי פילאי שמרגש ומצמרר