עמוד הבית » כשהמראה נסדקת: רגע של אמת בעצמאות 77

כשהמראה נסדקת: רגע של אמת בעצמאות 77

צילום:pexels
בבוקר יום העצמאות ה-77, השמש זורחת על ארץ פצועה. 59 נשמות שבויות מהדהדות בכל נשימה שלנו, והמראה שבה אני רגילה להסתכל נסדקת.

למדתי שנים ועדיין לומדת איך לעבוד עם קלפים השלכתיים שמחברים בין התת-מודע למודע. תמיד אמרתי שהקלפים מראים לנו את מה שאנחנו כבר יודעים אבל מפחדים לראות. היום, כשכל העם מחזיק קלף אחד “החטופים שלנו” אני מבינה שהחיבור בין התת-מודע למודע הוא לא רק כלי טיפולי. זה הדבק שמחזיק אותנו כאומה.

צילום:pexels

>>>לראשונה: נחשף בכתב ידו…

תמיד חיפשתי את המילה המשקפת, את הצבע הנכון לכל רגש. אבל איך מבטאים כאב כזה? איזה צבע נותנים לציפייה שנמשכת 365 ימים? מה מחזיק את הדמעות של אימהות ואבות שמחכים ומחכות, של ילדים ששואלים איפה אבא, של חברים שמסרבים לשכוח? תמיד האמנתי שהגוף משדר מסרים גם כשאנחנו שותקים. היום אני רואה איך גוף שלם של עם משדר מסר אחד אנחנו לא עוזבים אף אחד מאחור. הגוף הקולקטיבי שלנו מתכווץ מכאב ומתרחב מתקווה בו זמנית. כשאני מלמדת על כוח המחשבה החיובית, על היכולת שלנו לבנות מציאות מחדש. אני לא פעם נשאלת אבל מה קורה כשהמציאות משתוללת? כשהתודעה החיובית פוגשת את הסיוט הכי גרוע?

גיליתי שתודעה חיובית לא אומרת להתעלם מהכאב. היא אומרת לקום כל בוקר ולהמשיך להאמין למרות הכל. היא אומרת להחזיק בתקווה גם כשהיא צורבת. היא אומרת לזכור שאור אחד קטן יכול להאיר חושך גדול. כשאני מסתכלת על הכתבות שכתבתי אני רואה שתמיד חיפשתי את היופי, את ההשראה, את התקווה. היום אני מבינה שהיופי האמיתי נמצא דווקא בסדקים, בשברים, במקומות שבהם האור מצליח לחדור פנימה.

צילום:pexels

 

גם כשחיפשתי דרכים לעזור לאנשים להיות חזקים יותר, החיים נתנו לנו שיעור אחר איך להישאר אנושיים כשהעולם מתפרק, איך לשמור על הצלם כשהלב נשבר, איך להמשיך להאמין באור גם כשסבבנו חושך. בעצמאות ה-77, כשאני מסתכלת במראה, אני רואה לא רק את עצמי. אני רואה את כולנו עם שבור שמסרב להישבר, לבבות פצועים שממשיכים לפעום, נשמות עייפות שמסרבות לוותר. אולי זו התובנה הכי גדולה שלי: המשקפת האמיתית היא לא כלי שמראה לנו מי אנחנו. היא כלי שמראה לנו מי אנחנו יכולים להיות גם כשהכל מתפרק. היא הכוח לראות את האור גם כשהכל מעורפל, עצוב ובלתי ידוע מחכים לרגע של האור בקצה המנהרה שבשנה וחצי האחרונה המשפט הזה “לבש” משמעות תלת מימדית עוד יותר עמוקה ובוחנת.

צילום: freepik

59 חטופים עדיין מחכים שנחזיר אותם הביתה. וכל עוד הם שם, המשקפת שלי תמשיך לשקף לא רק את מה שיש, אלא את מה שיכול להיות. כי זו העוצמה האמיתי היכולת להחזיק את שני הקצוות: את הכאב ואת התקווה, את השבר ואת השלם, את החושך ואת האור. מאחלת לנו עצמאות מאיר ומעצים שיוביל לימים טובים יותר ואמן כולם ישובו הביתה כי עד אז הלב של המדינה חצוי לשתיים.

 

נירית ארטין היא “המשקפת” – מנטורית מנטלית שמלמדת איך לראות את האור גם כשהחושך מקיף. בעצמאות ה-77, היא מגלה שהמשקפת האמיתית היא הלב שלנו.