כל עולמה התמקד בזוגיות. במהלך התהליך היא חזרה ללימודים, החלה לעסוק בציור שאהבה בעבר והרחיבה את מעגל החברות שלה. באופן מפתיע, ככל שחייה התמלאו במשמעות ובמימוש עצמי, כך פחתה הקנאה. לא משום שבן זוגה השתנה, אלא משום שהיא שבה לפגוש את עצמה. לעיתים הקנאה אינה זעקה על האחר אלא קריאה פנימית לחזור לעצמנו.
קנאה היא אחד הרגשות הנפוצים ביותר במערכות יחסים. כמעט כל אדם שחווה אהבה, חווה גם קנאה במידה כזו או אחרת. אנו נוטים להתייחס אליה כאל רגש שלילי, אך למעשה קנאה היא סימן. היא מצביעה על פחד, על צורך שלא מקבל מענה, ולעיתים גם על חלקים בתוכנו שעדיין מחפשים הכרה וביטחון. רבים חושבים שקנאה היא עדות לאהבה גדולה. “אני מקנא כי אכפת לי” הוא משפט שנשמע לא פעם בקליניקה. אך במציאות, עוצמת הקנאה אינה מעידה בהכרח על עוצמת האהבה, אלא לעיתים דווקא על עוצמת חוסר הביטחון. אדם שאינו בטוח בערכו, בכישוריו או ביכולתו להיות אהוב, עלול לחוות כל איום קטן כסכנה ממשית לקשר.
“קנאה אינה נעלמת באמצעות פיקוח, שליטה או דרישות בלתי פוסקות להרגעה. היא נחלשת כאשר האדם מרגיש בעל ערך”
כאשר העולם הפנימי שלנו נשען כולו על הזוגיות, בן או בת הזוג הופכים למקור הבלעדי לתחושת הערך. במצב כזה כל מבט, כל הודעה, כל קשר חברתי או מקצועי מחוץ למערכת היחסים עלולים לעורר חרדה. לעומת זאת, אדם שמנהל חיים מלאים, מגשים את עצמו, מפתח את כישוריו, מטפח חברויות, קריירה, תחביבים ותחושת משמעות מגיע לזוגיות ממקום אחר לגמרי. מימוש עצמי הוא אחד מנוגדי הקנאה החזקים ביותר. כאשר אדם מכיר בחוזקותיו, חי בהתאם לערכיו ומרגיש שהוא צומח ומתפתח, הוא פחות עסוק בהשוואות ופחות חושש שיחליפו אותו. הוא יודע מה יש לו להציע לעולם ולמערכת היחסים. הביטחון הזה אינו יהירות אלא ידיעה פנימית שקטה של ערך עצמי.
במובן זה, זוגיות טובה אינה אמורה להיות כל עולמנו. היא חלק משמעותי מהחיים, אך לא החיים עצמם. בני זוג בריאים הם שני אנשים שלמים שבוחרים לצעוד יחד, ולא שני חצאים המחפשים השלמה. ככל שאדם בונה לעצמו זהות רחבה יותר מעבר לתפקידו כבן זוג, כך קטן הסיכוי שהקשר יהפוך למקור חרדה מתמיד.מה שבולט במיוחד אצל אנשים שעברו משברים. לעיתים לאחר פרידה, בגידה או אובדן, הקנאה גוברת משום שהאמון נפגע. אך דווקא במצבים אלה העבודה החשובה ביותר אינה בהכרח על בן הזוג אלא על העצמי. חזרה ללימודים, פיתוח קריירה, טיפוח הגוף, יצירה, התנדבות או גילוי כישרונות ותחביבים חדשים. כל אלה אינם רק פעולות של צמיחה אישית; הם גם בונים מחדש את תחושת הערך ומחזקים את החוסן הזוגי.
מצד שני, מערכת יחסית מונוגמית מתבססת על נאמנות ואין פירוש הדבר שאין מקום לשיח על גבולות, שקיפות ואמון. זוגיות בריאה דורשת מחויבות הדדית. תחושה של זיהוי ייחודיות והתנהלות מכבדת. אך לצד העבודה הזוגית, חשוב שכל אחד מבני הזוג ישאל את עצמו: האם אני ממשיך לצמוח? האם אני מטפח את היהלום הפנימי שלי? האם אני זוכר מי אני גם מעבר לתפקיד שלי בתוך הקשר?
“קנאה היא אחד הרגשות הנפוצים ביותר במערכות יחסים. כמעט כל אדם שחווה אהבה, חווה גם קנאה במידה כזו או אחרת”.
בסופו של דבר, קנאה אינה נעלמת באמצעות פיקוח, שליטה או דרישות בלתי פוסקות להרגעה. היא נחלשת כאשר האדם מרגיש בעל ערך, משמעות ועוצמה פנימית. ככל שאנו עסוקים יותר בבניית חיינו ופחות במעקב אחר חייו של האחר, כך גדלה תחושת הביטחון שלנו.אולי זהו אחד הסודות הגדולים של זוגיות בריאה: לא לאבד את עצמנו בתוך הקשר. משום שכאשר אדם מגשים את עצמו, הוא אינו רק בן זוג טוב יותר. הוא גם אדם שפוחד פחות לאבד את הפרטנר . וכשפוחדים פחות, מקנאים פחות. כאשר זיהוי החוזקות שלנו מאפשר ליהלום הפנימי להיות מלוטש ומאיר, הוא אינו חושש מאורם של אחרים. הוא פשוט זוהר לצידם.
הקפידו להיות ממומשים ובעלי עולם פנימי עשיר ותגלו שהקנאה לא מנהלת אתכם ואת הקשר שלכם.
ורד גרנדיר – ייעוץ זוגי, ייעוץ ליחסים ומגישת הפודקאסט ללטש את היהלום הפנימי
הוספת תגובה