לדוגמא:
רירית הסימפונות נפגעת בד"כ מקונפליקטים של פחדים בהקשר טריטוריאלי ולפעמים מקונפליקטים של פחד עם בהלה.המרכז במוח ששולט על רירית הסימפונות נמצא בקליפת המוח (הקורטקס) באונה הרקתית הימנית.
ברגע שהאדם חווה קונפליקט כזה, יש פגיעה מסויימת בחלק מהנוירונים (תאי העצב) שנמצאים באותו מרכז במוח. בצילום CT של המוח ניתן לראות פגיעה זו בצורה של נקודה עם עיגולים קונצנטריים סביבה (זה מה שנקרא "הפוקוס של האמר" או בקיצור HH). ברגע שהקונפליקט נפתר, מתחיל תהליך ריפוי אשר כולל גם את האיבר או הרקמה בגוף שנפגעה וגם את המרכז במוח ששולט על אותו איבר או רקמה.בחצי הראשון של שלב הריפוי המוח מייצר בכוונה בצקת באותו אזור בו הופיע ה-HH.
ברגע שהמוח מזהה שהוא כבר לא צריך את הבצקת הוא מייצר סיגנל חשמלי חזק של מערכת העצבים הסימפתטית כדי לכווץ את כלי הדם ולדחוף את הבצקת אל מחוץ למוח.כפי שהוסבר במאמר הקודם, סיגנל חזק זה הוא מה שיוצר את התופעה שנקראת משבר הריפוי.כל הנ"ל הוסבר במאמר הקודם.
המאמר הפעם מתמקד בהמשך תהליך הריפוי במוח לאחר משבר הריפוי.מלבד הנוירונים יש במוח מספר גדול של תאים אשר נקראים תאי גליה. תפקידם של תאי הגליה הוא לתחזק את הנוירונים, לשמור עליהם ולשקם אותם אם הם נפגעים.בשונה מהנוירונים שאינם יכולים להתחלק ולהתרבות, תאי הגליה מתרבים כל הזמן בהתאם לצורך.
באותם מקרים בהם נוירונים נפגעים מקונפליקט ביולוגי, תאי הגליה נכנסים לפעולה בחלק השני של שלב הריפוי, לאחר משבר הריפוי.
תהליך שיקום הנוירונים שנפגעו דורש ריכוז גדול יחסית של תאי גליה.
בצילומי CT של המוח ניתן לראות שנוצרים ריכוזים של תאי גליה בצורה של מעגל סביב ה-HH ובהדרגה נוספים עוד ועוד תאים כאלה מההיקף אל מרכז ה-HH, עד שנוצר ממש גוש (גידול). בצילומי חתך זה נראה מעגל, אך בהדמיה תלת-מימדית ניתן לראות שזה למעשה בצורה של כדור.
אם הקונפליקט היה חזק וממושך והפגיעה באותו מרכז במוח היתה משמעותית, יהיה צורך בכמות גדולה של תאי גליה בתהליך הריפוי. כלומר, שגודלו של הגידול במוח שמופיע בתהליך הריפוי תלוי בעיקר בעוצמתו של הקונפליקט שגרם לפגיעה בשלב האקטיבי.
ברגע שהמוח מזהה שתאי הגליה השלימו את תפקידם בריפוי הנוירונים שנפגעו מהקונפליקט, הוא מפזר בהדרגה את ריכוז תאי הגליה ואם אין השפעות חוזרות של הקונפליקט הכל חוזר בהדרגה לקדמותו ולתפקוד תקין.
ריכוז גדול של תאי גליה עלול להיראות בצילומי CT או MRI של המוח כגידול במוח ובמקרים רבים יאובחן כגידול סרטני ממאיר, מה שמכניס את החולה ובני משפחתו ללחץ ופחדים שבמרבית המקרים רק מחריפים את הבעיות.
מכיוון שהרופאים מתייחסים לגידולים כאלה כאל גידולים סרטניים לכל דבר, הם ממליצים על טיפולים להסרת הגידולים, טיפולים שבמקרים רבים גורמים לבעיות וסיבוכים. בתהליך הריפוי הטבעי ניתן היה כנראה להימנע מסיבוכים אלה, או לפחות מחלקם.
רב מוחלט של הגידולים במוח הם גידולים של תאי גליה וכאמור, לפי התגליות של הרפואה החדשה, גידולים אלה מופיעים רק בחצי השני של שלב הריפוי, לאחר משבר הריפוי, והם מתפזרים ונעלמים באופן טבעי לקראת סוף השלמת תהליך הריפוי הטבעי.
אחד ההבדלים המעניינים בין גידולים של תאי גליה לבין גידולים סרטניים הוא, שהגידולים של תאי גליה מתפתחים בהיקף ומתקדמים אל המרכז (והמרכז הוא למעשה מרכז ה-HH ששסביבו התפתח הגידול), לעומת גידולים סרטניים שגדלים ומתפתחים תמיד מהמרכז כלפי חוץ.
אנלוגיה שעשויה לעזור להבין את התהליך
התהליך של התפתחות גידול של תאי גליה במוח דומה במידה מסויימת לתהליך של כווייה בעור: כל עוד נשפכים עלינו מים רותחים או שמן רותח או שאנחנו נוגעים בטעות בסיר או מחבת לוהט, יש פגיעה בתאי העור. זה השלב האקטיבי של הקונפליקט.
ברגע שאין כבר מגע עם הדבר הלוהט, נפתר הקונפליקט ומתחיל תהליך הריפוי.
בחלק הראשון של שלב הריפוי נוצרת שלפוחית באזור הכווייה, כשתפקיד עודף הנוזלים הוא לעזור בהולכת חומרי בניה והוצאת חומרי פסולת.
ברגע שהמוח מזהה שכבר אין צורך בשלפוחית הוא מייבש אותה ויוצר במקומה שכבת גלד (גידול) ששומרת על האזור שנפגע.כאשר המוח מזהה שהושלם תהליך הריפוי מתחת לגלד הוא מפרק את הגלד ונשארת במקום רק צלקת קטנה.
סיבוכים אפשריים
הדבר העיקרי שמפריע במקרים רבים להשלמת תהליך הריפוי הטבעי הוא טריגרים שמעוררים השפעות חוזרות של הקונפליקט.
מבחינת הגוף הטריגרים הופכים את הבעיה למחלה כרונית.
מבחינת המוח הטריגרים גורמים שוב לפגיעה בנוירונים וכשהקונפליקט נפתר יש שוב בצקת במוח, שוב משבר ריפוי (אפשרות להתקף כלשהו) ושוב גידול של תאי גליה במוח.
מצבים חוזרים ונשנים כאלה עלולים לגרום לבעיות שונות כגון:
- בצקת מתמשכת שיוצרת לחצים בתוך הגולגולת, עלולה לגרום לכאבי ראש, להפרעות בראיה (בגלל לחץ על עצבי הראיה) ועוד.
- משברי ריפוי חוזרים ונשנים שעלולים להתבטא כהתקפים בעייתיים ולפעמים מסוכנים.
- החלשה של כלי הדם באזור ה-HH מה שעלול לגרום לדימום במוח בעקבות משבר ריפוי.
משמעות הדבר היא שחשוב תמיד לגלות במדוייק ככל האפשר מה היה הקונפליקט שגרם לבעיה במקור ומהם הדברים שעלולים להוות טריגרים אשר מעוררים מחדש השפעות חוזרות של הקונפליקט.
כאשר מוצאים זאת, יש חשיבות עצומה לעשות עבודה פנימית כזאת שתאפשר להימנע מהטריגרים או תנטרל את השפעתם או שלפחות תחליש את השפעתם.
לסיכום
מרבית הגידולים במוח הם גידולים של תאי גליה (שנקראים בשם כולל "גליומות").כל הגידולים של תאי גליה הם גידולים שמופיעים בחלק השני של שלב הריפוי, לאחר משבר הריפוי, והם נוצרים כדי לעזור להשלים את תהליך הריפוי במוח.הגידולים העיקריים שעלולים להתפתח במוח והם אינם גליומות אלה הם גידולים שמתפתחים בבלוטת יותרת המוח ובבלוטת האיצטרובל.
ישנו סוג נוסף של גידולים שנקראים "אפנדימומה" אשר מתפתחים בשולי חדרי המוח.לפי הרפואה המקובלת אפנדימומה הוא גידול של תאי גליה.
לפי התגליות של הרפואה החדשה, אפנדימומה זהו גידול מסוג שונה לחלוטין מהגידולים של תאי גליה.
במרבית המקרים הגידולים של תאי גליה אינם מסוכנים ואם אין טריגרים או קונפליקטים אחרים שמפריעים לתהליך הריפוי הטבעי, גידולים אלה יתפזרו וייעלמו מעצמם לא כל צורך בהתערבות רפואית.
מידע נוסף על גידולים במוח לפי הרפואה החדשה ניתן למצוא במאמרים האלה:
גידולים במוח – תגליות מפתיעות לפי הרפואה החדשה
ברכות – התרפאת מגידולים במוח מבלי שידעת!
מאת: עידן סער
הערה:
כותב מאמר זה אינו רופא, והמידע שכאן אינו מהווה המלצות או התוויות רפואיות.
בכל מקרה יש לפנות לרופא מוסמך.
הוספת תגובה