גאיה סיפרה לי שבדיקות הדם שלה מצוינות. אבל, היא לא מבינה, למה מערכת החיסון שלה, לא מזהה את הסרטן, כפולש, כגוף זר, כסכנה? למה היא נותנת לו להתקיים. זה שיגע אותה. הגידולים אצלה נמצאים באזור האגן התחתון, בשלפוחית, במעיים. בלילה, היא נותנת שתן כל שעתיים. סיפרה לי שהיא מתפללת, שהגידולים קצת יקטנו, שלא תצטרך כימו.
מדיטציה
התבוננתי לתוך עיניה הרכות וביקשתי לתאר מה היא רואה או מרגישה באזור של הגידולים. היא תארה אותם כשלפוחיות בצבע צהוב, עם תחושת כבדות. ביקשתי ממנה, לבחור שלפוחית אחת, ובדמיון להגדיל אותה כמו בזום של מצלמה, יותר ויותר, עד שהיא יכלה לראות (בדמיון) את התאים שמרכיבים את השלפוחית. ולהמשיך להגדיל, עד שיש קצת רווח בין התאים. ברווח הזה, נכנס אור מרפא מהשמיים מהיקום, אור שיודע להמיס ולנקות, כל מה שמיותר.
התחושה של גאיה, לאט לאט השתנתה, משהו שם נהיה יותר רגוע, משהו אולי התחיל להינמס, יותר אור הצליח להיכנס. והשלפוחית קצת קטנה, גם כל שאר השלפוחיות. וכל החלל של האגן, התמלא באור.
נתתי לה, סוג של מנטרה, שהיא יכולה לחזור עליה, במפגש ואחרי המפגש."אני בריאה, אני בוראת את הבריאות שלי. ויהי אור". גאיה, נראתה שלווה ורגועה בסוף המפגש.
דימיון מודרך משמעות ריפוי
כשאנחנו מדמיינים משהו, גם אם זה לא הגיוני, לדמיון יש יכולות משלו. בדמיון, הכל מותר, הכל אפשרי. וכן, מותר לדמיין. הדמיון, מכוון את חוכמת הגוף שלנו, ליצור את המציאות שדמיינו. לפעמים, זה לוקח זמן, עד שהדבר מתגשם. ולפעמים, הוא לא מתגשם. לדמיין דברים טובים, תומך ביכולת הריפוי הטבעית שלנו, לרפא אותנו. ובכלל משפר את ההרגשה והתחושה הכללית. תרשו לעצמכם לדמיין דברים טובים שקורים לכם. זה יכול לעזור לדברים שייקרו, וגם אם הם לא ייקרו. לפחות ניסיתם, והייתם שותפים לריפוי עמוק בתוככם, כזה שמביא לתחושת הבראה מבפנים. וזה יכול ליצור ניסים…
הוספת תגובה