לא נמאס כבר לרמות את הצופים בחסות הרייטינג? כבר אף אחד לא מאמין לפרומואים האלה! בפרק של אתמול קארין קבלה מתנה: לתת לאיתמר הזדמנות להתגעגע אליה.
בתחילת קשר זוגי, כשהגבר עובר מרווקות לזוגיות, הוא עובר שלב מתווך באמצע: שלב שבו הוא מידי פעם צריך להתרחק כדי להתקרב. זה מה שמעורר אצלו את הרגש ואת הכמיהה אליה. כך הגברים בנויים.מכיוון שהגברים הם ציידים, יצר הכיבוש מאוד מרכזי אצלם. אם לא נלחמת על מה ששלך, כנראה שהפרס לא כזה שווה. ככה התת מודע שלהם משדר להם. הגעגוע מאפשר להם להבין שהפרס שווה.
לנשים אין צורך כזה, כי הן בנויות אחרת..זו הסיבה שקארין לא מבינה את הרצון של איתמר לעבור את הבידוד לבד.זו הסיבה היחידה בגינה איתמר רצה לעבור את הבידוד לבד. התירוץ שהוא לא רוצה לסכן אותה, או מעוניין לשמור על ההנחיות זה קשקוש. מי שבאמת דואג לשלומו של הזולת שומר על ריחוק חברתי, מסתובב עם מסיכה ולא מחבק או מנשק.
לא סתם איתמר אומר: "אני מעדיף להתגעגע מאשר ימאס לי". כי זה בדיוק לב העניין. והוא גם מסביר למצלמה: " הגעגוע הוא חלק אלמנטרי מהתפתחות של קשר" כי כך הוא רואה את זה. בפורמט של התכנית אין אפשרות להתגעגע, אז הבידוד מבחינתו הוא הזדמנות. הבעיה בין קארין לאיתמר היא התקשורת הקלוקלת ביניהם, שנובעת בעיקר מהסיבה שלקארין קשה לשתף מיד במה שהיא חושבת ומרגישה. היא רוצה לפעול אחרת מהקשרים הקודמים שלה, ולכן היא עוצרת את עצמה. היא לא מתקשרת לו שהיא נפגעת ממנו. יותר מזה, כשהוא שואל אותה שוב ושוב אם הכל בסדר היא משקרת לו ואומרת שהכל בסדר.
הוא דווקא מנסה להסביר לה שזו הזדמנות להתגעגע, אבל היא לא מבינה את זה, ורואה בהתנהגות שלו חוסר רצינות וחוסר רצון ממשי לקיום הקשר איתה, ולכן מאוד מאוכזבת ופגועה ממנו. התחושות שלה לחלוטין מובנות. היא לא אמורה להבין לבדה שהריחוק הזה נועד ליצור מצב עתידי טוב יותר ביניהם. שריחוק כזה רק יקרב את איתמר אליה עוד יותר, ויגרום לו להעריך עוד יותר את מה שיש בניהם. אבל אם היא כל כך פגועה, למה היא לא מתקשרת את זה? למה היא לא אומרת לו? למה להתמודד עם זה אחר כך? למה לא אמרה לו כלום כששאל אותה? הרי אפשר להגיד את זה בלי לשבור את הכלים ובלי לעשות מזה דרמה.
איתמר אמנם קורא אותה בין השורות, וקולט שהיא לא מרוצה מהסיטואציה, אבל כל עוד היא לא מסבירה לו מה היא חושבת או מרגישה, הוא לא באמת יכול לדעת, מקסימום לנחש. יעל מסבירה לה את זה. היא אומרת לה שאפשר לומר הכל גם בלי לקום וללכת. היא מייעצת לה: "תביאי את הרגשות שלך לתוך הקשר. את לא מראה את עצמך והוא לא מצליח להכיר אותך. תגידי לו שהרגשת דחויה. ואם אז הוא רואה אותך באמת ולא רוצה להכיר אותך אז שילך קיבינימט! אבל שיראה אותך באמת קודם!"
וכמו שלמדנו להכיר את הקארין, מספיק שאומרים לה משהו פעם אחת והיא לומדת. מכאן שעכשיו נצפה ממנה ליזום שיחה עם איתמר שבו היא תגיד לו כל מה שהיא חושבת ומרגישה.
מנו וניצן
האם גם אתם שמתם לב שלמרות החום והמגע ביניהם, עד היום מעולם לא היתה ביניהם נשיקה אמיתית? או חיבוק ארוך מלב אל לב? תמיד יש נשיקות קלילות כאלה, ולא מעבר. גם לא בסילבסטר. צורם משהו.
שי והדס
החוויה האישית שלי מהפרק הזה בהקשר של הדס ושי, היתה כעס על דני ורחמים על הדס ושי. מצד אחד דני מסכים עם הדס ומאשר לה שהתחושות שלה בעניין חוסר המשיכה כלפי שי הן לחלוטין לגיטימיות. מצד שני, הוא מציע להם להמשיך את הקשר הזה בדרך שבה יהיה להם יותר נוח לעבור את הסבל הזה.
מה??? האם אנחנו לא בתכנית שמטרתה היא יצירת זוגיות? לא ידידות, לא שותפות לדירה. ז-ו-ג-י-ו-ת. אז למה הם צריכים להישאר יחד? למה לא לארוז את הפקלאות וללכת הביתה? הכל בגלל חוזה חתום?
אלא שבסיום הפרק מראים לנו פרומו מהפרק הבא שבו הם מחזיקים ידיים ונראים מאוהבים.
WTF?
הערת אזהרה: מזכירה שלמדנו העונה שהקשר בין הפרומואים למה שאנחנו רואים בפרק הוא קלוש ביותר, או יש לומר קשר הפוך, אבל נכון לעכשיו – ממש מפתיע! לא מאמינה שאפילו מישהו אחד מהצופים האמין לאור מה שראינו כל העונה, שיש עוד סיכוי שתיווצר ביניהם זוגיות.
מעיין ועמרי
ממחישים בדרך הכי טובה שמשנה מקום משנה מזל.
עינת ולירון
איזה מזל שלא כל הזוגות הם עינת ולירון אחרת לא היה לי על מה לכתוב.
אז מה, בפרק הבא כבר מתארגנים לפרק ההחלטה? מה קרה לפרק הזוגות? הפעם אין? חבל, ממש חיכיתי וציפיתי לפרק הזוגות. זה תמיד היה אחד הפרקים הכי מעניינים בתכנית.
הכותבת הינה דפנה טלר, מחברת המדריך המעשי ליצירת זוגיות: "מכל מחזריי השכלתי" – כל הסודות שמעולם לא סיפרו לך ליצירת זוגיות.
למעקב: בפייסבוק – דפנה טלר – מכל מחזריי השכלתי באינסטגרם – @dafnatel
הוספת תגובה