בימים האחרונים פנו אליי מעצבים צעירים בתחילת דרכם לקבל עצה כנה והלב פשוט כואב, הם בתחילת הדרך מבולבלים, אבודים והחלום שלהם נראה רחוק מתמיד.
החלטתי לכתוב מהמקום האישי שלי אבל ברור לי שאני משקפת את התחושות של כל חבריי לתעשייה – מאפרים, מעצבי שיער, בעלי גנים ואולמות האירועים וכל ספקי המשנה.
כולנו חווים כרגע את אותה התחושה.
אנחנו הראשונים שנעצרה פעילותם לחלוטין עם האיסור על ההתקהלויות למען ביטחון הציבור ואנחנו גם נהיה האחרונים שההגבלות יוסרו מעליהם בשל עניין ההתקהלות, אין לנו מושג עד מתי זה יימשך וברור לנו שייקח עוד זמן עד שיוסרו ההגבלות ונחזור לשגרה שהייתה לפני המגיפה.
לא פעם הצהרתי שאני גאה להיות חלק מהעם המיוחד שלנו, מהאחדות ומהערבות ההדדית זה לזה אבל בימים אלו אני מרגישה בושה וכעס כלפי מקבלי ההחלטות.
אני עצמאית בעלת עסק בישראל, המפרנס 22 משפחות, יצרנית כחול לבן למרות החלופות הזולות האפשריות.
ייצגתי את המדינה שלי בגאווה בתערוכות בחו״ל.
בסוף מרץ הייתי אמורה להשתתף כמעצבת ישראלית בשבוע האופנה, שבוטל שבוע לפני המועד המתוכנן, לאחר השקעה כספית עצומה.
בפן האישי אני מגדלת לבד 3 ילדים כבר 7 שנים.
מעולם לא קיבלתי מהמדינה שום סיוע בתור אם חד הורית מכיוון שאני עצמאית ומכיוון שלא בחרתי ליפול למקום של רחמים.
תמיד שאפתי להצליח ולהיות שם דבר בזכות עצמי. מעולם לא חשבתי שאצטרך להתנצל על זה או להתגאות בדרך הזו
אבל התחושה שלי ושל חבריי לתעשייה בימים אלו היא בפירוש תחושה קשה שמקבלי ההחלטות במדינה פשוט הפקירו אותנו.
זה עצוב, מכעיס ומקומם! ואנחנו לא מתכוונים לשבת על הגדר ולחכות שמישהו ירים את הכפפה או שיתייחסו לתעשיית האירועים כאל מותרות.
אנחנו השראה לדור הצעיר שרואה בנו דוגמא לשאפתנות, לחדשנות, לנחישות ולהצלחה.
לצערי אין לי תשובות מעודדות לאותם מעצבים צעירים, התשובות צריכות להגיע מאותם מקבלי ההחלטות.
כפי שאנחנו דאגנו משך שנים לשלם את מיסינו כחוק ולעמוד בכל התנאים וההתחייבויות שהוצבו לנו כלפי מוסדות המדינה, הם אלו שצריכים לדאוג לנו שנוכל להמשיך לייצר כחול לבן בגאווה!
ולכן, כלות יקרות שלי, שנאלצתן לדחות את היום הגדול שלכן, אני שולחת חיבוק ענק אני כאן! חזקה בשבילכן! אתן הכוח שלי! ושל כל האנשים המוכשרים בתעשייה הזו, שקמים בכל בוקר ועושים הכל כדי להגשים את עצמם ולהגשים לכן חלום"
הוספת תגובה