מי שמחפש את הנרטיב בסרט הנפלא הזה, ימצא אותו, אך בקצב בו נסוגים השלגים על הרי האלפים הצרפתיים, ודמותו של הגיבור, נעה בין מה שנראה כמציאות שהוא חווה, ולבין מה שנראה כדמיונו המסויט של הגיבור.
זהו סיפורו של מי שלא יכול יותר לחיות את קצבו של העולם המודרני, ודמותו של הגיבור, המשוחקת בידי הבמאי והתסריטאי המוכשר תומא סלבדור, היא דמותו של מי שמתכנת רובוטים, עד שאינו יכול עוד, והוא בוחר להיעלם בגפו על פסגת ההר המושלג, ולכבוש לבדו פסגה ועוד פסגה. זהו סרט הנע במתח שבין ההתבודדות והבדידות. בהתבודדות יכול להיות משהו מפרה, נוכח אותה התכנסות של האדם פנימה, ואילו הבדידות היא מנוולת, אובדנית. הפלירטוט עם שפית צרפתייה הבוחרת לחיות בממשק שבין הבדידות האלפינית לציביליזציה שלרגלי ההר, מניעה את הסיפור קדימה.
זהו סרט הנע בקצבו של הטבע, איטי במושגים אנושיים, נצחיים במושגי הטבע. זהו סרט הנע בקצב מהפנט של השתנות כסות השלג על פסגת ההר, מפולת כאן ומפולת שם, ללא שינוי אמיתי בשלג המתמיד שעל ההר, והנופים הללו, כבתיאורי טבע נפלאים בספרות, הם תיאורים מטונימיים, כאלה המתארים את הלך רוחו של הגיבור, הנראה בעיני קרוביו המודאגים כמי שמאבד אט אט את שפיותו, ואולם בניגוד לאלה, הגיבור מוצא מזור בהתבודדות, והתחשלות בבדידות הנזירית שכפה על עצמו.
בקיצור – סרט למיטיבי לכת אלפיניים וחוויה אקסטטית למי שמוכן לתת לנופים הללו להתמזג בתודעתו בקצב היערמות השלגים על פסגת האלפים.
מאת אורון שוורץ הוא עורך-דין, שותף מייסד במשרד שוורץ-נרקיס ושות', כותב ומגיש הפודקאסט "משפט חוזר" בתאגיד השידור "כאן", ארכיאולוג וטייס בתחום התעופה הקלה.
הוספת תגובה