נפגשנו במקרה. הסיפור שלה קורע לב. יום בהיר אחד הוא העביר לה מכתב מעורך דין על רצונו להתגרש והותיר אותה עם ששה ילדים קטנים. מזונות היו חלום שלא התגשם והוא – התאייד. לא היה לה זמן או כסף או עזרה ממשפחה. היא הבינה שאחרי כמה ימים של בכי, היא צריכה להיות אמא לביאה ושאף אחד לא ירחם עליה. באותו שלב היא גם הבינה שרחמים עצמיים ותחושת קורבן הם מותרות שהיא לא יכולה להרשות לעצמה. באותו שלב בחיים היא פשוט עשתה את מה שכל אמא הייתה עושה למען ילדיה – עברה שינוי הדרגתי אך ברור. היא הפכה להיות מפקדת הבית וניהלה את החיים של כולם כמו רמטכ"ל. סדר יום מופתי, קמה בארבע בבוקר, מתארגנת בעצמה בשקט של הבית, מתפללת. מעמידה עוד מכונת כביסה, בודקת שסירים על הכיריים כבר רוחשים שארוחת הצהרים מוכנה. מתלבשת יפה, מתאפרת, ומעירה את הילדים. בבוקר כולם מתפקדים תחת פיקוחה כמו במסדר צבאי, שירותים, צחצוח שיניים, התלבשות לבית ספר, תיקים, סנדוויצ'ים בבוקר, לשלוח למסגרות, טועמת, מתקנת תיבול ומכבה את הגז. היא לוקחת את הסנדוויץ' שלה ויוצאת לעבודה.
כשהכל מתפרק יצירת מסגרת חיצונית עוזרת:
היא מספרת שהיא בנתה מכונה אוטומטית שפועלת יום יום בדיוק באותו הסדר. הלבוש משתנה, התפריט קבוע. כל יום בשבוע היא מכינה משהו אחר, אך כל שבוע, באותו יום אותו תפריט. זה עוזר לה לשמור על תקציב הדוק במיוחד. משהו בתוכה צועק "הצילו" אך היא משתיקה אותו וממשיכה יום אחרי יום שבוע אחרי שבוע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. כשהיא חוזרת בחמש מהעבודה, היא מנקה את הבלגן של ארוחת הצהרים, עוזרת לילדים בשיעורי בית, מכינה ארוחת ערב, הגדולים עוזרים בפינוי וניקוי השולחן ורחיצת כלים. בינתיים היא במסדר מקלחות, פיג'מות, סיפור או שיר, חיבוק ונשיקת לילה טוב. כשכולם במיטות, היא מסדרת, שוטפת את כל הבית ורק אז הולכת בעצמה לישון. "שמע שעל המיטה" אך האדרנלין לא יורד כל כך מהר. לא נרדמת. מתהפכת במיטה וחושבת איך היא תעבור את היום הבא. היא ישנה אולי 4 שעות בלילה, לא רצופות, כי כל הלילה היא קמה להוציא מהמייבש לסל נקי, להוציא ממכונת כביסה ולהכניס למייבש ושוב להעמיד עוד מכונה וחוזרת לעוד קצת שינה.
המפגש המפתיע:
כשנפגשנו, לפני כארבע שנים, במתנ"ס בראש פינה, שמעתי ממנה את כל הסיפור לפרטי פרטים, הבנתי שהיא בחסכי שינה מבחירה. השנים הפכו את הבחירה להרגל והיא יצרה לעצמה הפרעת שינה מתמשכת, התשה עצמית, תפקוד כמעט רובוטי, הישרדותי, ללא שמחת חיים כמעט ומחשבה שזה לא יגמר עד שהיא תיגמר.
השינוי:
לימדתי על חשיבות השינה הרצופה. על ההרגשה הרעננה של הבוקר, וכן, סיפרתי גם על הסיכונים. היא ישבה בקבוצה לא קטנה אך ראיתי אותה. היא שתתה את דברי בצמא עצום. עד אז עדיין לא ידעתי את כל פרטי הסיפור שלעיל. היא חזרה לקבוצה למחרת, קורנת, מחייכת, צוחקת, בעיניים נוצצות ובקול חזק ומלא שמחה קוראת לי מרחוק "תגידי, ככה מרגישים אחרי 7 שעות שינה רצופה?" לא הבנתי עדיין ורק אז שמעתי את כל הסיפור. באותו אחר צהרים היא חזרה הביתה וסדר היום של כולם השתנה מקצה לקצה. השינוי כלל תכנון של 7 שעות שינה רצופות קודם כל לה וביחד איתה לכולם. עמדת טעינה לסלולריים התארגנה בסלון – כל הניידים של כולם – בטעינה בלילה. לא ישנים איתם ולא מתעסקים איתם בלילה. המפקדת אמרה. לדבריה כל הבוקר החל שונה לכולם. היא הפסיקה להיות רובוטית. עדיין התנהלות מסודרת וברורה אך הבית כולו החל לחייך.
כעבור שנה:
שוחחתי עם אשה אחרת בטלפון. היא פשוט אמרה בשיא שונה. שהתחילה לחשוב קודם כל על עצמה ורווחתה וככה כולם יצאו עוד יותר נשכרים יש הבדל בין אמא שמחה לאמא הישרדותית. היא בחרה בשינה רצופה, בבריאות טובה, לה ולילדיה ומה שקרה בעקבות השינוי, בטוחה בעצמה חזר אליה, היא עברה לעבודה אחרת והגדילה בעשרות מונים את שכרה בעבודה החדשה. היא פשוט ביקשה – וקיבלה.
גם אני רוצה, איך עושים את השינוי?
בדיוק בעוד חודש, ב א' אלול, אני פותחת קורס יישומי מקיף, שכמוהו לא עשיתי מעולם, בו אני מגלה את כל הדרכים בהן אפשר "לעשות כסף באמצעות שינה רצופה ואפילו במהלכה". אין קסמים. יש עבודה. לא קשה במיוחד, הכוללת בעיקר שינה רצופה ושינוי תודעתי. כל השאר כבר יתרחש כתוצר טבעי. אפילו העלות זערורית ומול התמורות האפשריות. כמו שאמה לי אותה אישה חכמה, אמא לביאה: "אם לא תעבדי (לשינוי) – זה לא יעבוד (ישתנה)". צודקת.
יש לכתוב "אני רוצה ליצור שינוי תודעתי מתוך שינה", לציין בבירור שם ומספר טלפון נייד ולשלוח בהודעת ווטסאפ למספר 0525212644 ואשלח את פרטי הקורס והרישום.
בברכת חודש מבורך,
שינה רצופה וחלומות פז
הוספת תגובה