כתיבת הספר:
ערב אחד, התיישבתי והתחלתי לכתוב לעצמי זיכרונות וחוויות מהשירות הצבאי שלי, כחייל ומפקד בחטיבת הצנחנים וחטיבת גבעתי. על מבצעים וחוויות שחוויתי בשירותי בעזה, לבנון וגדה מערבית ועל אירועים שכמעט גרמו לי לסיים את חיי (פרק אחד מספר על מפגש שלי עם קוראת בכף היד, כשהייתי בן 16 מדריך בתנועת נוער. היא חזתה ואמרה לי, שאיהרג בגיל 21 .המחשבה/התחזית הזו למעשה ליוותה אותי שנים רבות במהלך השירות שלי והפרק מספר על ההתמודדות שלי והפחדים לאור אותה תחזית ועל אירועים מסכני חיים, שחוויתי במהלך השירות).
לאחר מכן התחלתי לכתוב על אירועים, שחוויתי באופן אישי, כרכז שב"כ בלב הטרור הפלסטיני: על גיוס מקורות, על הקשר המיוחד והבלתי אפשרי עימם, על הפעלה שלהם, גיוס מקורות נשים, מבצעי סיכול טרור ועוד. מצאתי את עצמי נשאב לכתיבה ובעיקר התאהבתי בה והתחלתי לעסוק בזה בצורה מקצועית יותר (לקחתי קורסים של כתיבה והוצאה לאור של ספרים, אצל סופרים ישראלים).על פי התגובות, שקיבלתי, לאחר הצגת כתב היד, הבנתי שאני יכול להוציא ספר מרתק ומקצועי ובעוד שנה, אני מקווה שהספר יצא לאור.
הרצאות:
התחיל לגמרי במקרה, במהלך טיול משפחות חברים, שיחקנו משחק, כל אחד היה אמור לספר סיפור אישי מחייו האישיים או המקצועיים. לאחר התלבטות קצרה, החלטתי שאני מספר לחברים סיפור אישי מרתק מניסיוני כרכז שב"כ. הסיפור ריתק ומאוד ריגש את החברים ולאור התגובות שלהם, חשבתי שארצה אולי לחלוק עם אנשים נוספים. היום, לאחר עשרות הרצאות ברחבי הארץ, אני שמח, שגם יש לי את ההזדמנות לספר על השב"כ עצמו ועל אנשיו הטובים, מחויבים ומסורים מאוד, שעושים עבודת קודש בהצלת חיים.
מה בילדותך הוביל לבניה ותנופה של אישיות יזמית?
כילד הייתי מדריך בתנועת נוער, הייתי טיפוס מאוד תחרותי, השתתפתי בתחרויות ריצה, שיחקתי כדורגל בקבוצת הכדורגל הפועל עכו, שנה אחת אף הייתי בנבחרת ישראל בכדורגל (נערים) אבל הרצון שלי, לשרת בשירות קרבי ולתרום למדינה, גרם לי לוותר על החלום להיות כדורגלן מקצועני עבור שירות קרבי משמעותי.
מה משך אותך למקצוע?
רכז שב"כ: כמפקד פלוגה ששירת בעזה, נחשפתי לעבודתם של רכזי השב"כ, מידי לילה הצטרפתי אליהם במשימות של מעצרים ויירוטים ושם למעשה קיבלתי את ההחלטה, שזה מה שארצה לעשות לאחר השירות הצבאי.
מרצה: הקשר עם הקהל, עם אנשים, השיחות עמם, השאלות שלהם וגם הפידבקים שלאחר ההרצאות.
איך יוצרים רלוונטיות ויצירתיות?
אחד הפתגמים בערבית שאני הכי מזדהה עמם: "חראכה בראכה" (ככל שתהיה בתנועה/יצירתי/עשייה וכדומה כך גם תהיה לך ברכה) מאמין מאוד בעשייה, עבודה קשה, יצירתיות והשתדלות.
מהיכן התעוזה והאומץ?
גם שנאמר לי בגיל 16 שאיהרג בגיל 21 האמור לא מנע ממני לשרת בשירות קרבי ולסכן את חיי. תמיד סמכתי על האנשים שהיו עימי, אם זה בצבא ובשירות בשב"כ. מעבר לביטחון האישי, אני בטוח ביכולות התקשורת הבינאישיות שלי, המאפשרות לי להצליח (במקומות שאני מצליח, היו כמובן גם כישלונות).
הפחדים שבדרך?
החוויות והאירועים שחוויתי כרכז שב"כ בלב הטרור הפלסטיני והמראות של פיגועים, של אנשים הרוגים, שלא הצלחנו להציל, הגבירו אצלי את החרדה לשלומם וביטחונם של היקרים לי מאוד. חוץ מזה איני חושש לנסות/להתנסות וגם להיכשל.
כיצד משלבים קריירה ומשפחה ?
להשתדל להיום בצמתים/אירועים חשובים בחיי המשפחה. להשקיע בקשר עם הילדים.
מה מעשיך בימים אלה:
- הוצאת הספר לאור.
- מקיים שיתוף פעולה עם חברה ישראלית אמריקאית המשווקת כלי סייבר מתוחכם מאוד. המאתר מעילות/גניבות/חריגות וכדומה בחברות.
- הרצאות ולעיתים סדנאות.
מה העצה הכי טובה שקיבלת?
לגבי הספר: לדעת להחליט מתי כתב היד מוכן ולהוציא את הספר לאור.
הרצאות: "אנשים לא יזכרו מה אמרת, אלא יזכרו את החוויה שיצרת עבורם".
אני מתייחס לכל הרצאה כהופעה/חוויה ומעניק אותה לקהל השומעים.
מה הדבר הגורם לך הנאה במקצוע?
אנשים טובים.
מה השיא שלך בקריירה מבחינתך?
רכז שב"כ: מבצעים רבים בהם הייתי שותף שגרמו להצלה של חיים של ישראלים רבים.
מה מרגש אותך ?
אנשים טובים וישרים. חברות בין גברים.
מה סוד ההצלחה שלך?
היכולת שלי להתחבר עם אנשים, לייצר חברות אמיתית וכנה, בעיקר בזכות העובדה שאני תופס את עצמי קודם כל כ"בן אדם" וכך אני מתנהג עם אנשים.
מה לא תסכים/מי לעשות במסגרת העבודה ?
לשקר לחברים. כשהייתי חניך רכזים בשב"כ, זכורה לי שיחה עם אחד ממנהלי השירות, שאמר לנו כחניכים צעירים. אמירה שליוותה אותי לאורך כל השירות שלי בשב"כ וכך אני גם פועל בחיים האזרחיים. הוא אמר לנו: "אני מאשר לכם לשקר אך ורק בשפה הערבית (הכוונה למקורות). בשפה העברית, לחברים שלכם, למנהלים שלכם, תאמרו אך ורק אמת".
עד כמה העבודה משפיעה על חיי החברה?
העבודה הקודמת שלי כרכז שב"כ, השפיעה מאוד, לאור העובדה שרוב שעות היום והלילה הייתי עסוק בפעילות, התנתקתי מחברים טובים מאוד, שליוו אותי לאורך השנים. כיום, חזרתי אל אותם חברים שהיו לי לפני השירות בשב"כ וכמובן חברים מהשב"כ.
מה החזון שלך לעשור הקרוב?
להוציא לאור את הספר שלי (שיהיה מוצלח, מרגש ומרתק) ולהצליח לפרוץ בעולם ההרצאות והסדנאות. לדאוג כלכלית לילדיי.
מה היית רוצה שאנשים אחרים ידעו עליך?
שבסה"כ אני אדם פשוט, נאמן לחבריי ואוהב אנשים טובים.
טיפ לקוראות ולקוראים?
תהיו בני אדם טובים, אוטנטיים, אמיתיים, ישרים, הוגנים וכנים. אנשים יודעים להעריך אנשים, שהם באמת טובים.
גיא חן מיוצג בסוכנות המרצים הבינלאומית: www.spylegends.co.il
הוספת תגובה