האם ניסיתם לקנות פיג'מה לאחרונה?
אני די בטוחה, שמי שכן ניסתה, מצאה את הנתון המעניין, בהרבה דגמים יש הדפסים של מיקי מאוס או דמויות מצוירות מסרטים מצוירים. כן זה חמוד. נראה משעשע אך גם קצת ילדותי. תהיתי מה זה אומר? האם זה נמכר טוב יותר עם ציור ילדותי? אפילו שאת אישה בוגרת? ולמה בגדים שאמורים לסמל סקס למשל נקראים בייבי דול? האם המסר הוא שבמיטה = בסקס או בשינה עדיף שתהיי ילדה קטנה? אולי אני לא מבינה מספיק והכל עניין של שיווק, אך זה נראה לי מסר קצת מטריד. האם גברים היו הולכים לישון בפיג'מה של סופרמן או טרקטורים, מכוניות מירוץ או השד יודע מה? אולי כן?
יצאתי מהחנות המפורסמת בהמון סימני שאלה.
איפה זה כן פוגש אמת מסויימת?
כאשה שאוהבת שאלות מחקר כאלה ואחרות, המשימה של כתבה על פיג'מות נראתה לי ממש חביבה. אך המציאות לא פעם מעמתת אותי מולה ואני נותרת ללא מילים. זמן קצר אחר כך אני מתעשתת ואז מגיעות הבנות נוספות. הלילה, החושך, ההתכרבלות במיטה מביאה איתה משהו ינקותי. יש כעין רגרסיה אל מחוזות ילדות, אל הרחם החמימה שבין המזרון לשמיכה. מיד עולים קולות חמודים וגרגורים תינוקיים, כן, כן, גם בגיל מבוגר. אולי כשאנחנו המבוגרים רוצים לישון, מתעוררים בנו הילדים והילדות שהיינו. אותם צרכים בחמימות והגנה, אותם פחדים קמאיים או אחרים, אותו רצון להיות מחובקים ואהובים.
שינה רצופה יכולה להיות קשורה לצורך להיות אהובים.
שינה רצופה = אהבה:
אכן יש בה את כל המרכיבים של אהבה. חיבוק של בן או בת זוג או ילדים, חיבוק של השמיכה, תמיכה בראש על ידי הכרית, אפלולית חמימה ורחמית, סודות אינטימיים שנשארים בחדר המיוחד הזה. הבכי, הצחוק, הלבוש, העירום, הכל ניתן לגישור כאשר מתמסרים לתחושה המיוחדת הזו. ומעל לכל השינה הרצופה והעדינה שעוטפת הכל באהבה שמימית אינסופית. כזו שמאפשרת להניח ראש בשקט ולצלול לתהום הנשייה בלב בוטח ונינוח.
תהום הנשיה = מהות השינה:
כמו ששמתם לב הפיג'מות נשארו הרחק מאחור. הסיבה היא, כי נראה לי שעליתי על שדה מוקשים, שלא מתאים להיכנס אליו עכשיו. לא מתאים ליפול לתהומות שאינם קשורים לשינה בכלל. מהות השינה היא באמת תחושה ראשונית של צלילה לתהום שאין לה תחתית, אך לא כמו שנדמה, היא לא רק קשורה למוות או לאבדון כפי שנטו לחשוב או להאמין. אלא בדיוק להיפך. להיות מלאי אמונה ורגועים, כדי לשחרר שליטה ולהתמסר לחבלי השינה הטובים המפילים תרדמה נעימה ומחדשת, מבריאה ומטעינה את ה"סוללה האנושית" לכל יום ביומו. יום השוויון הסתווי, חצבים בשולי הדרכים, עננים פה ושם בשמים, טפטוף קל ורוח קלה עם ריח של גשם, שולחים את כולנו למרק חם של בית, מיטה חמימה ושינה רצופה וממלאת.
ואם כבר משחקי מילים ואנגרמות:
אבא שלי מאד אהב משחקי אותיות ומילים ובמיוחד בעברית, למרות שהיה אלוף העולם גם באנגלית. האנגלית בפיו היתה שייקספירית רהוטה והעברית היתה ביאליקית צחה. בילדות זה היה קצת מצחיק ואפילו קצת גלותי, עבור צברית. אך בבגרותי, הבלשנות המתוחכמת והשנונה שלו היוותה מקור לגאווה. ממנו ירשתי את משחקי המילים ואת האהבה לספר לאנשים דברים מרתקים מהחיים. מהמקום הזה הבנתי כי שינה רצופה היא כמו קוד ל: שירה צפונה או שירה צנופה – כך או כך למי שאולי עוד זוכר מעט במילים עבריות עתיקות, מדובר בלכידת המהות הפנימית של שינה רצופה. והמבין יבין.
ברכה של שירה צפונה לשנה החדשה:
שיהיה לכולנו
כל רגע שלם,
כמו אגל של טל,
אשר בקימורו
משקף ומגלם,
עולם ומלואו.
(מתוך ספר הילדים שכתבתי "ברכת הטל")
שנה טובה ושינה רצופה,
חלומות פז שמתגשמים בשמחה בבוקר
הוספת תגובה