משמעות המחילה
כבר בפרק הספיישל אנחנו מקבלים הצצה לכמה משמעותית היכולת לסלוח לאנשים שסובלים מהתמכרות לסמים. בין אם הסביבה הקרובה להם, בה הם פגעו ללא הרף ובין אם הם לעצמם. רו סיפרה לעלי שהיא כיוונה לאימא שלה זכוכית לפנים ובגלל זה לא מגיע לה לחיות. הוא בתגובה אומר לה שאם לא נסלח לעצמנו ונהיה בטוחים שלא מגיעה לנו מחילה, אז נסתובב בעולם ללא הפחד מהשלכות.
בגלל האמירה הזאת, כשרו מתקשרת אליו להתנצל על המילים הנוראיות שאמרה לו. הוא סולח מיד. כי הגיעה השעה לסלוח. זה עד כדי כך פשוט בשבילו. האקט הקטן הזה, נותן לרו תקווה שאולי משהו בתוכה, עדיין ראוי למחילה ופתאום היא מצליחה לאכול את הסוכרייה שלפני זה היא לא הצליחה לפתוח. פתאום מגיע לה להרגיש את המתיקות שיש לחיים להציע.
כשעלי מגיע, הוא מכין למשפחה שלה ארוחת ערב ומנהל שיחה קצרה עם ג'יה. במהלך השיחה הוא אומר לה שמותר לכעוס על רו. לסלוח לאדם כל-כך לא יציב לוקח זמן וכל ההתפתחות של ג'יה, שקטנה מרו, קרתה במקביל לבעיית הסמים של אחותה. היא זו שמצאה אותה בפעם הקודמת מחוסרת הכרה. היא הייתה צריכה להכיל את ההתמוטטות הנפשית שלה עכשיו. אם היא תדחיק את הכעס הזה, היא לא תוכל לסלוח לה בעתיד. זה גבול דק, בין כעס מוצדק, שגורם לאדם לקחת אחריות על עצמו והמעשים שלו, לתחושה שלא ניתן לסלוח לו. על הגבול הזה, אופוריה בוחרת לעמוד.
מה קורה עם קאט?
ברוכים הבאים לסצנה הכי קרינג'ית שאופוריה הצליחה להציג עד כה- קאט ואית'ן בדיינר בשיחה במהלכה היא אומרת לו שיש לה הפרעה מוחית סופנית (?) והוא אומר לה שהוא לא מאמין לה. אנחנו אית'ן. כולנו יודעים שהיא משקרת. הוא אומר לה בדיוק את מה שאנחנו חושבים: את רוצה להיפרד ממני? פשוט תיפרדי ממני, אל תשקרי. בסוף הוא נפרד ממנה.
אני חייבת לציין שאני לא מבינה עד הסוף למה כיוון העלילה שלה השתנה בצורה כזאת דרסטית. אין היגיון במה שהיא עושה וזה נראה כאילו היא נכתבה העונה הזאת בצורה המרושלת ביותר.
רולטה רוסית
בזמן שקאסי ממשיכה לאבד את עצמה לדעת בצורה מביכה, אימא שלה נותנת לנו כמה סצנות אייקוניות. בין אם הבקשה מלקסי להחביא את הסכינים ובין אם הרצון שלה לשבת לצפות בסדרה עם כוס יין (שתמיד יש לה ביד). מה שמעניין בסצנות האלה זאת האינטראקציה בין לקסי לקאסי. לקסי מאבדת את מעט הכבוד שהיא רכשה לאחותה כשהיא רואה כמה היא מוכנה לרדת נמוך בשביל להצדיק את הקשר עם נייט. את התוצאה של זה אני מאמינה שנראה בפרק הבא, כשלקסי תעלה את המחזה שהיא כתבה.
מאדי המדוכאת חוזרת הביתה מהעבודה ישירות לסצנת אימה. נייט מחכה לה, בפינה, בחושך, עם אקדח שלוף בשביל לקחת את הדיסק שהיא לקחה ממנו קודם. אותו דיסק של אבא שלו עם ג'ולס. הוא משחק איתה באכזריות ברולטה רוסית, כשהוא שוכב מעליה ודורך את האקדח פעם אחרי פעם, עד שהיא מגלה לו איפה הדיסק. אנחנו רואים את נייט בצורה הכי מפחידה שראינו אותו עד כה.
רגע אחרי, הוא מתנצל בפני ג'ולס, בצורה ספק מניפולטיבית, ספק גלויית לב, עדיין לא החלטתי. הוא נותן לה את הדיסק ואומר לה שכל מה שהוא אמר לה בעבר נכון. אנחנו רואים את הדיסוננס בין האכזריות שהוא מציג לרוך שיש בו. כאן, חשוב לציין את השיחה עם אימא שלו, שמגלה לנו שעד גיל 9 הוא היה ילד מתוק. אחר כך הוא נהיה אפל. האם זה בגלל הדיסקים של אבא שלו שהוא מצא, או שאולי משהו נוסף קרה לו בשנים האלה?
הפרק עוסק המון במוטיב ההורות ואיך ההורים שלנו מעצבים את האישיות שלנו. בזמן שאת אבא שלה רו איבדה, אימא שלה מוכנה להכיל אותה ללא תנאים. לאהוב ולטפל במסירות. קאסי ולקסי ננטשו ע"י אבא שלהן ואימא שלהן מכורה לאלכוהול, מתייחסת אליהן כמעט כאילו היו חברות שלה מהכיתה. ויש את נייט, שסוחב טראומת ילדות. אבא שלו והוא במלחמת גבריות מתמדת ואימא שלו, לעומת אימא שלו רו, יודעת שמשהו לא טוב קורה לו, אבל בוחרת להעלים עין, כל פעם מחדש.
מאת: מאיה גולדין
הוספת תגובה