קבוצת עיתונאים הוזמנה בשבוע שעבר לסקר שלוש תערוכות מדהימות במוזיאון ישראל בירושלים.
הסיור הראשון בליווי האוצרת טליה עמאר הציגה בפנינו תערוכה שמפירה את האופטימיות וסנטימנטליות של הסרט הקלאסי של דיסני " ספר הג'ונגל". האמן דויד קלארבוט מעלה בעבודת הוידיאו " הצורך הטהור" את השאלה מה יקרה אם החיות בסרטו של דיסני יתנהגו כמו חיות?
עבודתו היא נקודת המוצא לתערוכה שעוסקת בדו-קיום או במאזן האימה שבין האדם לסביבתו ולחיות הבר המאכלסות אותה. קשרי הגומלין בין האדם לחיות הבר מיטלטלים בין היקסמות ופיתוי לרתיעה ומאבק. כאשר ההיררכיה המוסרית המוטמעת בנו מתערערת עד אי נוחות מטרידה וכאשר תפקידי הצייד והניצול, הקורבן והתליין מתחלפים לסירוגין, עולה השאלה: מי בעצם החיה כאן?
בתערוכה הבאה " הים הבוער" המלווה על ידי האוצר אמיתי מנדלסון אנחנו מגלים עבודות נבחרות מיצירות ים המלח. רשתות דיג מנמל יפו שהוטלו בים המלח, אבטיחים מתוקים השטים במים מלוחים, אבן שנזרקת מצד אחד של הים לצידו האחר.
סיגלית לנדאו מהאומניות החשובות והמשפיעות בישראל וברחבי העולם, מסכמת שני עשורים של יצירה "הים הבוער״ ועבודה בים המלח – מקום שהוא לה מקור השראה, מאגר שופע של אנרגיה ויצירתיות. ממעמקיו יצרה לנדאו עבודות רבות יופי ובעלות עושר רעיוני הנוגעות ביחסים שבין המוות לחיים, בין פצע למרפא, בין הרס לתקווה. היא רואה ביצירותיה קינה של ים שהולך ונכחד וגוף העבודה שלה הוא מזכרת ממנו. דניס וייל, מנכ"ל המוזיאון, מגדיר את עבודתה של סיגלית כיצירה שנותנת ביטוי לא רק לראייה הייחודית שלה אלא מצליחה לנטוע בלבנו את הענווה הדרושה כלפי היופי שקיים סביבנו ומדגישה את החשיבות בתפקידנו לשמר אותו.
באגף הארכיאולוגיה מתארחת בפעם הראשונה תערוכה "שכבה מופרעת" המשלבת את הקדום עם העכשווי. האומן זוהר גוטסמן מציג שבע עבודות פיסול הממזגות יצירות קדומות עם יצירות עכשוויות. מלוות את הסיור בהסברים ובפרשנות מעמיקה האוצרות טלי שרביט וסאלי הפטל נוה.
גוטסמן עובד במנעד רחב של טכניקות וחומרים ומתרכז באלה שמקורם בעולם העתיק. הפסלים מציעים אמירה אישית על ימינו בביקורת נוקבת או בהומור מושחז. הם עוסקים בטבע האדם – על צרכיו, יצריו והחולשות הטבועות בו – ובמושגים תוך – אמנותיים כגון: העתקה, שחזור וניכוס תרבותי.
העבודה הבולטת ביותר של גוטסמן היא כיסא מפלט של מטוס קרב F-35 מפוסל מעץ ומעוטר בשיבוצי לוחיות עצם מגולפות. הכיסא הוא הגירסה העכשווית לכס המלכות העתיק שהיה סמל למעמדו הרם ולכוחו הבלתי מעורער של השליט. כיסא המפלט ניצב כאלגוריה מקיאוולית לאמות המוסר של השליט.
המרתו של הכס המלכותי בכיסא מפלט רומזת על פוטנציאל החורבן וההרס הטמונים בהשגת השלטון באמצעיים כוחניים ועל הסכנה שבעת משבר או קריסה יצילו השליטים את עצמם ואת המקורבים אליהם בלבד. תערוכתו המיוחדת ויוצאת הדופן של הפסל, האמן זוהר גוטסמן. אוצרות: טלי שרביט וסאלי הפטל נוה .
דניס וייל, מנכ"ל המוזיאון, הביע את הערכתו על תרומתו המשמעותית והראשונה במינה של הפסל זוהר גוטסמן למוזיאון ישראל. התערוכות החדשות שהתווספו לתערוכות הקיימות במוזיאון מעניקות למבקר חוויה יוצאת דופן, מרשימה, מרתקת ובהחלט שווה ביקור.
הוספת תגובה