מצב כזה הוא בדרך כלל תוצאה של ריבוי בשיחות משפחתיות סגורות כבר מגיל צעיר יותר. שיחה סגורה היא שיחה שלא מאפשרת להרחיב את הנושא המדובר כי לא נשאלות בה מספיק שאלות. יש חשיבות רבה לאופן בו אנו מנהלים את השיחות עם ילדנו, ולתדירות בה אנו מקיימים אותן, ולכן ככל שנתרגל יותר שיחות פתוחות, עם יותר שאלות, עניין ותוכן, כך נוכל לתקשר איתם טוב יותר, וכך גם נוכל לעזור להם לתמלל את המחשבות שלהם, ולתאר ולבטא את הרגשות שלהם.
באמצעות שיחות פתוחות נוכל גם להקנות להם הרגלי חשיבה בעלי תוכן ערכי, הרגלים אילו לא פחות חשובים מהרגלי שינה או אכילה. באמצעות בנייה הדרגתית של שיח משמעותי ויצירת תקשורת טובה ופתוחה, אנחנו יכולים ליצור שינוי או שיפור בשיח המשפחתי בכל גיל בו הילדים נמצאים, גם אם הם בצבא, באוניברסיטה או עזבו את הבית.
גירסה א':דוגמה לשיחה סגורה מוקצנת לשיחה הרווחת בהרבה משפחות במקרים שהכול לכאורה טוב.
הורה: איך היה בבית הספר?
ילד/ה: כיף
הורה: יופי
גירסה ב': דוגמה לשיחה פתוחה יותר.
הורה: איך היה בבית הספר?
ילד/ה : כיף
הורה: מה גרם לך להרגיש ככה? איזה חלק ביום גרם לך להרגיש ככה?
מה היה מעניין היום שעשה לך כיף? אילו תחושות עברו בך שהרגשת כיף?
עוד שאלות שמאפשרות לעלות נושאים נוספים להמשכיות השיחה:
איזה דבר טוב חווית היום? איזה דבר חדש למדת היום? איזה שיעור היה חביב עלייך יותר?
מה עשית היום בהפסקה? עם מי שיחקת/הסתובבת? אילו מקצועות למדתם היום?
מה למדתם היום בשיעור מדעים? תתאר/י לי מה עשיתם בניסוי זה נשמע מעניין?
מה שלום החבר/ה שלך יובל? מתי נפגשתם לאחרונה? האם אתם יושבים/ות ביחד?
האם קרה היום משהו שהפריע לך במהלך היום? עם החברים/ות? עם המורה?
מה קרה? מה המורה אמרה על כך? מה את/ה חושבת על כך ? מה לדעתך היה צריך לעשות?
וכן הלאה, מכל תשובה שהילדים עונים, אפשר לייצר עוד ועוד תתי שאלות בהתאם לנושא המדובר.
ומה קורה אם הילדים עונים שהיה להם לא כיף?
חשוב מאוד שמעבר לכך שננסה להבין מה לא היה להם כיף וכמובן ננסה לעזור להם להכיל את הרגשות שנלווים לכך, מומלץ מאוד לעזור להם למצוא את נקודות האור והטוב שהם כן חוו במהלך היום, ונעזור להם להתמקד בכך, בין אם זה שיעור שהם אוהבים, דבר חדש שהם למדו, אינטראקציה עם אחד החברים/ות, מילה טובה שקיבלו מהמורה וכיוצא בזה, באמצעות השאלות שנשאל אותם, נוכל לסייע להם לחפש מה היה בכל זאת טוב, ולסייע להם להתמקד בטוב הזה.
ומה קורה שזה לא מצליח והילדים לא משתפים פעולה?
אם אנחנו הורים שרגילים לשיחות סגורות, כמו בגרסה א', סביר להניח שייקח לנו זמן עד ליצירת שיחה קולחת, אך אם נתמיד ונהייה עקביים, נתאמן בשאילת שאלות, ונתמקד בסוג התשובה שאנו מעוניינים לקבל, לאורך זמן ההתמדה תשתלם הילדים לא יישארו אדישים למאמצים שלכם ולהתעניינות שלכם בהם. התמדה בדיאלוג פתוח מסוג שמרבה בשאלות, תאפשר לילדים להתמקד ולתמלל את המחשבות שלהם נקודתית לשאלה ספציפית, ובכך לשתף אותנו יותר בהרחבה.
דבר נוסף שמומלץ ויעזור לנו בתהליך, הוא גם לשתף את הילדים איך היה היום שלנו, מה היה טוב אצלנו? איך אנחנו פתרנו סיטואציה שחווינו עם חבר/ה או עם הבוס בעבודה? כדי שהילדים יוכלו להרגיש שאנחנו שותפים מלאים בשיחה, וגם על הדרך ילמדו להקשיב לנו ולרגשות שלנו (כמובן בהתאם לרמה של הילדים), באמצעות הדיאלוג המשותף והפתוח, בו הילדים ילמדו לאט לתמלל את המחשבות שלהם ולהביע את הרגשות תוך כדי שיתוף של היום שלהם בגן או בבית הספר, אתם תעזרו להם, וכן גם לעצמכם לעתיד לבוא, לבנות תשתית טובה לדיאלוג משמעותי, וככל שהגיל יעלה, משך השיחה יתארך יותר, ותוכן השיחה יהא משמעותי יותר באופן יחסי, וכך תוכלו ליצור חיבור משפחתי חזק יותר. כך שהילדים יגיעו לגיל מבוגר ויצאו מהבית, הם תמיד יעריכו את השיחה אתכם, וירגישו כי זה משהו שהם התרגלו אליו והוא הפך להיות טבעי וחלק מההורות ומהמשפחתיות שלכם.
יצירת הרגלי שיחה טובים הם הכרח בגידול ילדנו, לא פחות מהרגלי שינה, הרגלי אכילה או הרגלי למידה. הם יעזרו לנו לבנות מערכת יחסים טובה ומאושרת יותר, באמצעות שיח משמעותי, בעל ערך ומקדם אושר.
הכותבת היא אמא לשלוש בנות, יועצת ומפתחת בשיטת FeelO גישה לחיים המקדמת תפיסת אושר מודעת ויישומית, מחברת "סוד המילים הקסומות" ספר לילדים ולמשפחה העוסק בהקניית ערכים מקדמי אושר ותקשורת מקרבת. www.maagalim-m.com / calanit@maagalim-m.com
הוספת תגובה