חוצפה וגבולות
כשאנחנו מדברים על תופעת החוצפה בקרב ילדים בגיל הרך, חשוב גם להתייחס לפער הדורות. לעתים קרובות נדמה לנו שילדים היום הם חצופים בהרבה ממה שהיינו אנחנו, וזה לא במקרה. בעבר ההיררכיה במשפחה הייתה ברורה, והילדים היו אלו שנדרשו לרצות את הוריהם, הרבה פעמים מתוך פחד מעונש. כיום המצב בהרבה בתים הוא הפוך: האושר של הילדים הוא בראש סדר העדיפויות, וההורים עושים מאמץ לרצות את ילדיהם ולמנוע מהם תסכול. מדובר בגישה שמקורה בכוונה טובה, כי ההורים בסך הכול רוצים לגדל ילדים עצמאיים ובטוחים בעצמם. עם זאת, לעתים קרובות הם שוכחים שכדי לפתח עצמאות אמיתית, ילדים זקוקים גם לגבולות.
למה ילדים מתחצפים?
בניגוד לחלק מהבתים, הגן הוא מקום שיש בו גבולות ברורים, שצריכים לבוא לידי ביטוי גם בהתמודדות עם חוצפה. דיבור חצוף יכול להיות ביטוי של הרצון של הילד לבחון את הגבולות, וזה לא דבר שלילי מיסודו. בסופו של דבר זה טבעי וחיובי שילדים ירצו לבדוק גבולות בגיל הזה, או שינסו להשתמש בכל מיני כלים כדי להשיג את מבוקשם. ילדים בגיל הרך לא תמיד יודעים להביע את רצונותיהם או רגשותיהם בצורה מנומסת, ולעתים הם עלולים להתחצף בלי להתכוון או מבלי להבין את חומרת דבריהם. ייתכן שלימודי גננות לא מכינים לתחושת העלבון שמרגישים בפעם הראשונה שילד מתחצף, אבל הם מסייעים להבין איך לתווך לילד מה הוא עשה לא בסדר ואיך צריך להתנהג להבא.
בפעמים אחרות, החוצפה היא ביטוי של כעס או של התנגדות. ילד שמתחצף מתוך כעס צריך להדליק נורה אדומה אצל הגננת, כי לעתים הסיבה לחוצפה מהסוג הזה היא שהילד מרגיש צורך להפעיל כוח על המבוגרים הסובבים אותו כדי לזכות במבוקשו. במקרים כאלה כדאי לערב את ההורים ולנסות לברר אם הילד מתנהג בצורה זו גם בבית.
עוד סיבה לחוצפה אצל ילדים יכולה להיות פשוט צורך בתשומת לב. ייתכן שמדובר בילד או ילדה עם ערך עצמי נמוך, שמרגישים שרק דרך התנהגות שלילית הם יצליחו לקבל תשומת לב – גם אם מדובר בתשומת לב שלילית. במסגרת לימודי גננות לומדים לזהות קושי רגשי שמתבטא בחוצפה ובדיקת גבולות, ולדעת מתי יש צורך לערב את ההורים ולבדוק אם הילד חווה מצוקה רגשית.
איך מתמודדים עם חוצפה בגן?
אחד הדברים הראשונים שלומדים במסגרת לימודי גננות הוא איך לקבוע סט של ציפיות וגבולות עבור הילדים. יש בכך חשיבות גדולה לא רק מהפן המשמעתי, אלא בעיקר כדי ליצור עבור הילדים מסגרת ברורה, שבה הם מרגישים שרואים אותם ומכילים אותם.
כאשר ילד בודק את גבולות המסגרת דרך התחצפות, חשוב לא להתרגש – לפחות לא מתחת לפני השטח. דווקא כלפי חוץ, אפשר לתת לילד הדגמה של האופן בו אנשים מגיבים כאשר מעליבים אותם. למשל, להגיד לילד שדבריו פגעו בכם ואתם צריכים כמה דקות להירגע. עם זאת, לפני כן חשוב להציב גבול ברור, ולומר שאתם לא מסכימים שידברו אליכם בצורה הזאת.
ולסיום – גם ללמוד להתנצל זה חשוב. אל תסכימו לקבל "סליחה" שנאמרה רק כדי לצאת לידי חובה, ותנו לילד להרגיש שהוא מתאמץ קצת למען הקשר שלכם.
הוספת תגובה