סליחה בכוונת תחילה

בכל יום היה הילד תוקע כמה מסמרים בגדר, עם הזמן מספר המסמרים הלך ופחת עד שהגיע היום בו הילד הבין כשהוא פוגע באחרים הוא גם פוגע בעצמו ולא היה לו יותר צורך לתקוע מסמרים. כשהילד ניגש לאביו וסיפר לו שהוא כבר לא זקוק למסמרים, אמר לו האב שכעת בכל יום שיחלוף ללא כעס עליו לשלוף מסמר מהגדר, הימים חלפו עד שהגיע היום בו הילד שלף את כל המסמרים מהגדר. אמר לו האבא: "כל הכבוד שלמדת לשלוט בכעסך, אבל הסתכל על החורים בגדר, כשאנחנו אומרים דברים שפוגעים באחרים הם משאירים צלקות, כפי שהמסמרים משאירים חורים בגדר כשאנו מוציאים אותם."

מתי אנחנו משאירים חורים בגדר לאחרים ?

בדרך כלל זה קורה כאשר אנחנו חושבים שאנחנו הכי צודקים. כשאנחנו חושבים כך, אנחנו נותנים לעצמנו לגיטימציה להגיד ולעשות דברים בלי מחשבה תחילה, בלי לשים מחסומים, בלי לבדוק את כל הנתונים, בלי לשקול מילים ולעיתים גם בלי לשקול מעשים. יוצא שפעמים רבות התפיסה שבינינו לעצמנו סביב הידיעה הברורה שאנחנו צודקים, יוצרת בלוק במחשבה שלנו, שלא מאפשר לשום דבר לחדור אליו. ומכאן היד על ההדק הופכת להיות קלה יותר, ואנחנו מסוגלים להביא את עצמנו למצבים שאנחנו פועלים ומדברים מתוך כעס אמיתי שלא מקבלים או מכבדים את דעתנו. ביטויים לכך יכולים להיות, מילים קשות, עלבונות, צעקות, קללות או מעשים פוגעניים. וככל שאנחנו בטוחים בצדקתנו סביר להניח שגם לא יעלה על דעתנו להתנצל לאחר שוך הסערה, וגם אם תעבור במוחנו מחשבה להתנצל על ההתנהגות שלנו או על דברים שאמרנו, סביר להניח שלא תמיד נדע  איך לרדת מהעץ שטיפסנו עליו, ואז יוצא שמהצד השני עומדים אילו שאנחנו פוגעים בהם ונשארים עם חורים בגדר.

ואיך הם מתמודדים ?

מאוד תלוי במידת הבגרות הרגשית שלהם ובסוג הסיטואציה, וכמה יש להם מסוגלות להכיל עלבון מבלי שזה יפגע בערך העצמי שלהם. יש את אילו שיודעים לשחרר מהר ונוטים לסלוח בקלות על עלבון או פגיעה. יש את אילו שמתעמתים בחזרה ונלחמים על כבודם, יש אילו שמסכימים שלא להסכים, ויש את אילו שדורשים התנצלות ומתבצרים בעמדתם.

משפטים כמו: "עד שאני לא מקבל/ת התנצלות אני לא חוזר/ת." עד שהוא/היא לא מתנצל/ת אני לא אדבר איתו/ה וכיוצא בזה אילו משפטים שאנחנו יכולים לשמוע הרבה פעמים בקרב ילדים ומן הסתם גם אצל מבוגרים רבים. ההיגיון שעומד מאחורי המשפטים האלו הוא פשוט, בתחושה שלי פגעו בי ו/או העליבו אותי, לכן אני דורש/ת צדק והתנצלות, כמובן זאת מבלי יכולת להבין  שייתכן שהצד השני חושב בדיוק אותו דבר כמוני.

סיטואציה מסוג זה היא הכי בעייתית, מכיוון שהציפייה וההתעקשות לקבלת התנצלות תיצור מעגל שמזין את עצמו בפגיעה חוזרת ונשנית למי שממתינים עבורה. כי בזמן ההמתנה שיבואו להתנצל בפניהם הם למעשה ישחזרו  שוב ושוב את הפגיעה במחשבתם על מנת שיוכלו להצדיק את הרצון להתנצלות, והשחזור בהכרח יעורר כל פעם מחדש את הרגשות הלא נעימים של העלבון והפגיעה שנלוו לכך. ויוצא מכך שהם יהפכו להיות אילו שפוגעים בעצמם, ואם נזכיר את ההיגיון שהוזכר קודם, אם פגעו בי אני דורש/ת צדק והתנצלות,  אז האם אני לא צריכ/ה לבקש סליחה מעצמי  על כך שאני ממשיכ/ה לפגוע בעצמי כל פעם מחדש בזמן שאני ממתינ/ה שיתנצלו בפניי ?

ולכן כשהילדים שלנו משתפים אותנו בסיטואציה שהם בטוחים שהם זקוקים להתנצלות כדי להתגבר על משבר ריגשי-חברתי, חשוב שנמליץ להם לנקוט בגישת סליחה עם כוונת תחילה, ונוודא איתם כמה דברים:

1. שהם מבינים שציפייה להתנצלות מעוררת מחשבות חוזרות ונשנות על הפגיעה היוצרות מעגל שמזין את עצמו ברגשות שליליים ולכן הם למעשה ממשיכים לפגוע בעצמם שוב ושוב.
2. שיש להם את האחריות לדאוג לעצמם ולא להיות תלויים בהתנהגות או במילים של אחרים.
3. שיש להם את הכוח לבחור בסליחה עם כוונת תחילה לכל אדם ולכל מצב בחייהם.
4. שבחירה בסליחה תנקה רגשות שליליים ותפתח את הלב שלהם.
5. שכמו בכל תרגול מיומנות חדשה זה לעיתים לוקח זמן לסלוח אבל בסוף משתפרים.

לסיכום,

מצד אחד, כמו בסיפור, חשוב שנזכור ונזכיר לילדים שלנו שאם אנחנו כועסים או פוגעים באחרים בן אם בכוונת תחילה ובין אם לא, אנחנו משפיעים על לבבות של אחרים ויכולים לגרום להם "חורים בגדר", אך גם אנחנו פוגעים בדרך גם בעצמנו, כי כל "חור בגדר" מהווה גם תזכורת יומיומית לטיב האנשים שאנחנו, ואיזו התנהגות ערכית בחרנו להביא למערכות היחסים שלנו. ומהצד השני,  אם אנחנו מוצאים את עצמנו מחכים שיבואו להתנצל בפנינו, חשוב שנבין שיש לנו את הבחירה והכוח להחליט על הלב שלנו, לשחרר ולסלוח לאחרים מצריך מאיתנו פעולה חד פעמית של כוונת סליחה, לחכות להתנצלות ולשמור טינה מצריך אותנו לחזור שוב ושוב על אותם מחשבות שכובלות אותנו, מעכבות אותנו וסוגרות לנו את הלב.

הכותבת היא אמא לשלוש בנות, יועצת ומנחה בשיטת FeelO הפועלת לקידום תפיסת אושר מודעת, ומחברת הספר סוד המילים הקסומות לילדים ומשפחה העוסק בהקניית ערכים מקדמי אושר ותקשורת מקרבת.

www.maagalim-m.com  | calanit@maagalim-m.com