העתיד כבר כאן? הכל על מכוניות אוטונומיות

מאת: יוני אביב

אחד האתגרים היותר מעניינים בהורות הוא הצורך להסביר ליורשי העצר שלך איך דברים התנהלו לפני המהפכה הטכנולוגית הגדולה של העשורים האחרונים. לי אישית זה קרה לא מזמן כשניסיתי להסביר לבן ה-9 שלי למה בעצם יש כזה דבר שנקרא ספריה. סיפרתי איך בתור תלמיד בבית ספר יסודי נאלצתי לגשת לספריה לפעמים, כדי לחפש מידע לטובת עבודה בגיאוגרפיה שהתבקשתי להכין, ויכולתי לראות את סימני השאלה בעיניים שלו. הוא פשוט לא הבין למה הלכתי לספריה במקום לגוגל.

הסיטואציות האלה חזרו על עצמן גם כשנזכרתי איך בגילו הייתי צריך לחכות שבוע עד הפרק הבא בסדרה האהובה שלי במקום לראות הכל בבינג' אחד של יוטיוב, וגם כשתיארתי באוזניו רכישה של דיסקים בחנות ייעודית, במקום פשוט הורדה מספקית מוזיקה. כחושבים על זה, יש מכנה משותף די מובהק לכל החידושים האלה שהבן שלי מקבל כמובן מאליו: הם פשוט חוסכים לך המון זמן. זמן של חיפושים אחרי מידע, זמן של הגעה פיזית לחנויות, זמן של צפיה בטלוויזיה (כי אם אפשר לצפות בפרק בזמן שאני בחדר המתנה של רופא, בעצם חסכתי זמן צפיה).

אבל יש תחום אחד שבו הטכנולוגיה עדיין לא הצליחה לחסוך לנו מספיק זמן. אני מדבר כמובן על תחום הרכב בכלל, או הנהיגה בפרט. נכון, הכבישים שלנו יותר מתקדמים, ותוכנות הניווט בוודאי חוסכות לנו זמן בהגעה ליעד או התחמקות מפקקים, אבל בשורה התחתונה נסיעה מתל אביב לחיפה ברכב היא עדיין שעה שבה אני יושב עם ידיים על ההגה ועם עיניים על הכביש, ולא עושה שום דבר אחר. אז זהו, שבדיוק את זה הרכב האוטונומי אמור לפתור.

 כשהמכונית שלנו נוהגת את עצמה

האמת היא שעד לפני כמה שנים זה היה נראה מבטיח הרבה יותר. מערכות של בלימה אוטונומית, הטיית הגה בעת סטיה מנתיב ואפילו עזרים לחניה אוטונומית כבר הוכנסו לשימוש ברכבים של אינספור יצרניות ותיקות ומוכרות, ונראה היה שאוטוטו אנחנו רק נכנסים למכונית, פוקדים עליה לאן לנסוע והולכים בינתיים לתפוס תנומה קלה. למעשה, נראה היה שהאתגרים המשמעותיים שנותרו לפתור היו בכלל בתחום הרישוי או הביטוח. זה אולי נשמע טריוויאלי וזניח ביחס לתמונה הגדולה, אבל האמת היא שביטוח רכב למכונית בלי נהג עם ידיים על ההגה, היא חתיכת משימה סבוכה ומורכבת.

למען הסר ספק רק נבהיר שלפחות מהבחינה הטכנולוגית העתיד של המכונית האוטונומית כבר כאן. בפברואר האחרון אמזון הוציאה לראשונה את המונית האוטונומית שלה לנסיעה קצרה בכביש ציבורי, טסלה כבר ביצעה כמה וכמה נסיעות מבחן, וגם Apple עדיין לא זנחה את הפרויקטים המסקרנים שלה בתחום הזה, אחרי כמה שנים בהן נדמה היה שכמעט ויתרה עליהם. אלא שאותם אתגרים רגולטריים שהתגלו בתחילת דרכה של המכונית האוטונומית, ממשיכים להקשות עליה גם היום. בתור התחלה, עדיין לא נפתרה הבעיה הכי גדולה של המוצר הזה: גם הבינה המלאכותית הכי מתקדמת בעולם לא יכולה לחשוב לגמרי כמו בן אנוש, ובוודאי לא לכלול בשיקולים שלה נתונים מוסריים או ערכיים. מה זה אומר? דמיינו מצב שבו מכונית ללא נהג נוסעת בכביש אליו פורץ במפתיע כלב תועה. מחשב הרכב שיזהה את הפגיעה המסתמנת, ידאג להסיט את ההגה הצידה, אבל מה קורה אם בנתיב שמימין יש רכב אחר, ובמדרכה משמאל יש בכלל הולך רגל? האם אנחנו סומכים על הבינה המלאכותית שתקבל במצב הזה את ההחלטה שתהיה גם הכי טובה וגם הכי "מוסרית"? ממש לא בטוח שכן.
למעשה, טסלה האמריקאית שכבר הצליחה לחולל מהפכה של ממש בכל מה שקשור למכונית החשמלית בכלל, חוותה כמה מכות קשות כשזה הגיע לנהיגה אוטונומית, כשפעם אחר פעם המכוניות שלה היו מעורבות בתאונות. בכלל, האפשרות לבצע נסיעות מבחן בכבישים ציבוריים היא מראש מורכבת ומסורבלת מאוד לביצוע. נכון להיום, גם חברות הטכנולוגיה הכי מתקדמות הפועלות בתחום מדברות לכל היותר על מכוניות אוטונומיות שיפעלו רק בתוך קמפוסים סגורים (מתחמי משרדים של חברות גדולות, אוניברסיטאות וכד'), ובעצם במתווה דרך מוגדר וקבוע מראש. כמעט כמו רכבת על מסילה. חברות אחרות עדיין לא זנחו את האפשרות להכניס לשימוש מוניות אוטונומיות, אבל גם הן מדברות כרגע רק על כאלה שבכל מקרה יכללו נהג ברכב ליתר ביטחון. כלומר, המכונית תנהג את עצמה, אבל הנהג האנושי יהיה שם למקרה שמשהו ישתבש.

לסיכום, אנחנו עדיין לא לגמרי שם. מהפכת הרכב החשמלי לימדה אותנו שאחד הסימנים המובהקים לכך שהטכנולוגיה החדשה היא כבר עובדה מוגמרת, היא כשחברות הביטוח מתחילות להציע פוליסת ביטוח לרכב שמותאמת למוצר החדש. כל עוד זה עדיין לא קורה, אפשר בהחלט להניח שלפחות בשנים הקרובות כולנו עדיין נצטרך לשים ידיים על ההגה ועיניים על הכביש.