הפרויקט "שיעורים באהבה" נערך בהנחיית מוני מדניק, עידית ברק, ואופיר איבגי מהמחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ובשיתוף מוזיאון העיצוב חולון. נקודת המוצא לקורס החלה בסיור בתערוכה, ומשם יצא כל סטודנט אל מסע פרטי בעקבות הדברים שלמדו מאלבר, דרך החשיבה שלו, וגם האופן בו שאל שאלות על האופנה, על עולמו הפרטי, ועל עולמנו ככלל.הפרויקט מבטא את החשיבות שמייחס מוזיאון העיצוב חולון הן לקשר עם מוסדות חינוך ככלל ולאקדמיה בפרט, והן לעיצוב כגורם בעל השפעה על תהליכים חינוכיים, שכן הוא מאפשר חקר, גילוי, למידה וחשיבה מורכבת. היצירות שהוליד מסע המחקר של הסטודנטים, עסקו בתחומים ביקורתיים, אקטואליים ואישיים, כגון נשים במרחב הציבורי, בינה מלאכותית, תאומים, אופנה וזהות אישית, חופש בחירה, אוריינטליזם ועוד.
באירוע נכחו: דני וייס מנכ"ל המדיטק, מיה דבש האוצרת הראשית של מוזיאון העיצוב חולון, הילה שרמן סמנכ"ל השיווק של מוזיאון העיצוב חולון, יערה קידר אוצרת התערוכה "אלבר אלבז מפעל החלומות",
אילן בז'ה ראש מחלקת האופנה של "שנקר", אורית אפרתי יו"ר חבר הנאמנים של "שנקר", עידית ברק ומוני מנדיק מנחי הסטודנטים ומרצים בכירים במחלקת האופנה ב"שנקר", גליה הראל- דור יו"ר אגודת ידידי מוזיאון העיצוב חולון, ממשפחתו של אלבר אלבז נכחו באירוע: אחיותיו רבקה בן טולילה, גלדיס אזן ובתה מאיה אזן, אחייניו אלון בן טולילה שהעניק את פרס המלגות לזוכים ואייל בן טולילה. עוד היו: ציפי ויגאל לנדאו, מירי טוכמאייר, גיתית פרידנברג, צבי ואיילת ימיני, רותי קסטיאל, ועוד.
הזוכים במלגות מטעם משפחתו של אלבר אלבז:
נטע בנופיל – על עבודתה "חלוק של אמא" בהשראה יפנית של האמן קאיגטסודו אנדו היפני, והחיבור לילדותה עם אמא יחידנית, ויצירת בגד שימושי ורב שימושי.
רון שחר – על היצירה "פורטרט נשי חדש" בהשראת איזבלה דה מדיצ'י שנרצחה על רקע "כבוד המשפחה", על פערים כלכליים, עצמאות ואלימות במשפחה, ועל נשים שנרצחות רק בשל היותן נשים. הדגם של שחר מאפשר להגן על הגוף, ולנשים להרגיש בטוחות ועוצמתיות באמצעות אמצעים טכנולוגיים בבגד כמו כפתור מצוקה המוטמע בין כפתורי הבגד.
ועבודתם המשותפת של שחר אליאס ודניאל קודריאבצב Non Binary
"המציאות הבינארית היא נחלת העבר, הכאן ועכשיו הוא א־בינארי". כיום, בהתחשב בשיח הבוער סביב מגדר, קודריאבצב ואליאס מאמינים כי הגיע הזמן לשקיפות מגדרית. יש לחדול מסיסמאות מגדריות, מסטריאוטיפים מגדריים ומחשיבה על פי מגדר בחברה. העיסוק שלהם בנושא אינו נובע מהרצון שכל אחד ילבש מה שהוא רוצה, אלא מתוך רצון שהפריטים יהיו חפים ממטען מגדרי.
הוספת תגובה