המוזיקאית והיוצרת הרב תחומית שפרה פרץ צילמה בסוף השבוע האחרון ביצוע מחודש לרגל יום המשפחה ולמען תקומתנו לשיר "כי תבואו אל הארץ", שהלחן שלו הוא פיוט תימני מסורתי המהווה חיבור של מסורת וקידמה ומקורו בפסוק כ"ג בספר "ויקרא": ״כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל״.
שפרה: "כולם מדברים על שינוי מהותי כשמגיע ילד לעולם. לי זה הרגיש טבעי מאוד. כשהייתי בהריון התרגשתי וגם חששתי מהאימהות, אך כשאביתר נולד הכול זרם באופן טבעי. השינוי מגיע בעיקר בחוסר שעות שינה ועם השאר אני מסתדרת יופי. זה זורם לי. עד היום שינוי הסטטוס לאמא מרגש אותי ובכל רגע עם אביתר, אני בנויה לאהוב ולתת במיוחד לילדים. אביתר מוזיקלי וכבר בהיריון השמעתי לו מוזיקה מגוונת. מהיום שנולד הוא שמע הרבה מוזיקה וכמובן שמע אותי שרה ומנגנת. הוא חוזר במדויק על מה שאני מנגנת לו, וזה מעיד על משהו בו. יש לו תוף ובמשך היום הוא עסוק בו ובמקצבים".
לפני יותר משנה חוותה שפרה פרץ לידה מרגשת עם בנה הבכור אביתר, שנולד לאחר היריון ראשון שלה בגיל 53. היא מגלה כי החיבור שלה לשיר ״כי תבואו אל הארץ״ התרחש בט״ו בשבט השנה. "ישבתי מול המחשב כשהלב סגור וחיפשתי שירים שמתאימים לט"ו בשבט, ואז עלה השיר הזה שדיבר על תקומה והדמעות זלגו מעצמן. המילים ביטאו את כל מה שהרגשתי ובמיוחד הבית השלישי: 'וּבְנִיתֶם חָרְבוֹת עוֹלָם / שֹׁמְמוֹת תְּקוֹמְמוּ / וִחְיִיתֶם עַל-אַדְמַתְכֶם / לָבֶטַח וּלְעוֹלָם' שהטקסט שלו עוסק בלהפריח ולבנות מקומות שוממים שנחרבו".
השיר ״כי תבואו אל הארץ״ הוא חלוצי במקורו ועודד את החלוצים בעשייתם הציונית. הלחן הוא פיוט תימני מסורתי המהווה חיבור של מסורת וקידמה מקורו בפסוק כ"ג בספר 'ויקרא'. האילנות בשיר הם סמל לבנייה ויצירה, והוא בוצע לראשונה בשנת 1951 על ידי מקהלת קול ציון לגולה בעיבוד וניצוח של מרק לברי.
שפרה: "בעיניי זה שיר ציוני ומרגש כל כך, ולכן החלטתי לבצע אותו עם הגיטריסט גולן סינגולדה. מה אנחנו צריכים לעשות עם המלחמה הארורה הזאת אם לא לקום? נפלנו ב-7.10 ועוד יבואו ימים קשים, אבל כל אחד מאיתנו צריך לחפש את התקומה האישית שלו ולחשוב מה יעזור לו להתרומם וכמובן להתרומם יחד כעם, לנטוע אילנות ולבנות מחדש את הארץ, את הרוח ואת החומר, כי אין לנו ברירה אחרת"
לפני כשנה הוציאה שפרה פרץ את הסינגל "דודי ירד לגנו" – פיוט שהיה מושר עד כה על ידי מקובלים בלבד, גברים. הסינגל יופיע באלבומה החדש שייקרא "פעימות דודי". שפרה היא, למעשה, האישה הראשונה שמבצעת ומקליטה את הפיוט, בהמלצתו של ידידה הפייטן יוסף בן חמו.
שפרה פרץ, ששרה כבר מגיל שלוש, נזכרת כי בבית המסורתי שבו גדלה נוגנה רוב הזמן מוזיקה אנדלוסית. אביה יוסף פרץ ז"ל היה חזן ופייטן בשבתות ובחגים. מזה שנים רבות היא מנגנת על עוּד, הנחשב לכלי נגינה גברי שאינו מקובל בעולמן של נשים, וגם איתו שברה מוסכמות חברתית. כבת לאב פייטן היא גדלה על המסורת של שירת הבקשות, כשבליבה חרוט הזיכרון שאביה הפייטן נהג להשכים קום ולהשתתף בשירת הבקשות בבית הכנסת.
שפרה, פורצת הדרך לפיוט הנשי האנדלוסי בארץ, הקליטה באלבום הבכורה שלה "מיזאן" (2003) פיוט אנדלוסי בשם "צביה" בזמנים, שבהם בישראל לא הייתה מקובלת שירת נשים פיוטית. האלבום החדש של שפרה פרץ הוא פרי שיתוף פעולה עם המוזיקאי אלי זולטא.
שפרה: "בכל מה שקשור למפגשים מוזיקליים, שאני מעבירה לילדים מיוחדים ולילדי הגן, הפעילות נעשית בבקרים, בשעות שבהן אביתר במעון וזה מסתדר מצוין. לגבי מופעים או הקלטות, מאז פרוץ המלחמה ליבי נסגר ולא הצלחתי ליצור, לשיר או לנגן. יש לי עוד שיר להקליט באלבום 'פעימות דודי' והזמן הנכון לעשות זאת יגיע, ללב יש דרכים משלו. אי אפשר להיות אדיש למלחמה הנוראית בימים אלו".
לצפייה בביצוע של שפרה פרץ לשיר "כי תבואו אל הארץ"
בליווי מוסיקלי של הגיטריסט גולן סינגולדה:
https://www.youtube.com/watch?v=a4tY9CAvm2w
מאת יהורם גלילי
הוספת תגובה