עמוד הבית » כשאנחנו לא מרגישים טוב ומאפשרים לעצמנו מנוחה אנחנו מתפנקים?

כשאנחנו לא מרגישים טוב ומאפשרים לעצמנו מנוחה אנחנו מתפנקים?

צילום:pexels
החברה שלנו היא חברה שמאוד מעריכה הצלחה חברתית ותעסוקתית, אבל מה שאנחנו שוכחים לפעמים זה שלצד הפעולה להגשמת ההצלחה קיים גם קושי, ולצערי התרבות שלנו לא מאפשרת להביע אותו ומה זה אומר?

זה אומר שלצד התגמול החברתי והכלכלי שאנו מקבלים על עבודה קשה קיים גם הרצון להוכיח את עצמנו שוב ושוב, לשם כך, אנו מגייסים כוחות, כדי שנוסיף להיות חרוצים ולא נשבר בקלות.
בפועל אנחנו לומדים מגיל ינקות איך לא להביע חולשה, לא לבקש עזרה, עד כשכבר ממש אי אפשר, הווה אומר כשקרסנו בריאותית, נפשית וכד'.
כלומר, בחברה, שבה מצליחנות היא תכונה מוערכת, אנחנו גדלים ומתחנכים לצד ערכים והסכמים בלתי כתובים שמשדרים לנו, תעבדו קשה ואל תתלוננו וכך תהיו מבוגרים מצליחים ומתמודדים.

אבל, מה שלא מלמדים אותנו, שלצד ההתמודדות והעבודה הקשה, מתקיים מנגנון נוסף, מנגנון של הדחקה, מתקיימת עייפות, מתקיים פחד מאי הצלחה, הקרבה, פחד מאי שייכות חברתית ואלה משפעלים מנגנונים גופניים ונפשיים, אשר כאשר משתמשים בהם לאורך זמן, מתקיימת שחיקה של מערכות חיוניות אחרות בגוף, שהן המערכות ששומרות על בריאותנו. שחיקה לאורך שנים עשויה להביא לקריסה, אבל עד אז המערכות שלנו מאותתות לנו וחשוב שנדע להקשיב להן.

צילום:pexels

איך נדע שהמערכות שלנו זועקות?
אנחנו פשוט נרגיש שמשהו בנו יצא מאיזון, אצל אחד זה יבוא לידי ביטוי בכאבי ראש, אצל אחר חרדות, הפרעות שינה, בעיות עיכול, בעיות הורמונליות או בקיצור, הגוף, שהוא מערכת חכמה, ישלח החוצה אותות של חוסר בריאות, שהן בעצם קריאות של המערכות הבריאות עדיין, שמבקשות מאתנו שנקשיב ונעזור להן להתאזן.

בפועל, מה שקורה לרוב, שאנחנו מטפלים בהפרעות שינה, בעזרת כדורי שינה, בבעיות הורמונליות בעזרת הורמונים, או בקיצור, אנחנו עושים לכאורה ה-כ-ל, כדי להרגיש טוב.. ולא רק זה, אלא שאנחנו מבזבזים זמן יקר, מלעיטים את עצמנו בתרופות, ורק כשכבר קלו כל הקיצים אנחנו פונים לקבל טיפול אלטרנטיבי הוליסטי, כי כבר אין מה להפסיד..

לא חייבים להגיע לתחתית תהומות הסבל כדי לבקש ריפוי, ונכון שאיזון מערכתי מצריך לעיתים שינויים שהם לא פשוטים, אבל מאידך, גם הסבל אינו הכרחי. חשוב לי לספר את הסיפור שלי, כדי לתת תקווה לכל מי שמרגיש שהוא חווה סבל, מכל סיבה שהיא, זה יכול להיות כאבים ברמה הפיסית אבל גם כאבים רגשיים וממש לא כדאי לחכות למצב של חוסר תפקוד.

צילום:pexels

לפני כ11 שנים, בהיותי אמא לשני קטנטנים, התחלתי להרגיש לא טוב. היו לי בחילות מהבוקר עד הערב ללא שום הטבה שלוו בחרדות קשות ובבעיות עיכול. בגלל הבחילות בקושי אכלתי ונחלשתי מאוד, מה שגרם לי לחלות המון. ממש נכנסתי לתוך לופ אינסופי של מחלות ויראליות, שכללו, בין השאר, הפרעות קשות במערכת העיכול ולסירוגין התקררויות עם כאבי גרון.

בקושי ישנתי, בקושי אכלתי, הייתי עצבנית ועייפה, ובשלב כלשהו, כנראה בגלל שהייתי מאוד ירודה, גם שברתי את הרגל.. מיותר לציין שעם שני ילדים קטנים שזקוקים לי, בקושי תפקדתי והייתי כל הזמן עצבנית, עצובה ובודדה. באותה תקופה ובמשך כשנתיים התרוצצתי בין רופאים ובדיקות.. ולא נמצא שום אבחון למצבי, שרק הלך והחמיר, ואני הלכתי ונחלשתי, והלכתי ואיבדתי תקווה.

ומה לא ניסיתי?

התרוצצתי בין רופאים ובדיקות, ניסיתי כלמיני שיטות של דיקור, ניסיתי לשמור על תזונה נקייה, הורדתי מהתפריט מוצרי חלב, ירקות סולניים, מצליבים ועוד., אפשר לומר שחייתי על מרק ירקות ותפוחים, ניסיתי לקחת פטריות מרפא, לשתות מים מיוחדים ומה לא..ובאמת, לסירוגין חוויתי מעט הקלה פה ושם, אבל לא שיפור משמעותי.. החרדה, הבחילות והתחושות הקשות ליוו אותי מהרגע שהתעוררתי בבוקר ועד שאיכשהו נרדמתי. וכמו באגדות, יום אחד גיליתי שיש לי בבניין שכנה הומאופתית.. ולמרות שדי התביישתי, הבנתי שאין לי עוד מה להפסיד וקבעתי איתה פגישה.

צילום:pexels

ניתן לומר שהפגישה הזו שינתה את חיי. למרות שגם בעבר טופלתי בהצלחה על ידי הומאופתיה, וגם הילדים שלי, ולמרות שתמיד הטיפולים ההומאופתיים עזרו לי במקומות הכי קשים, הפעם זה היה שונה כי הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות כשאהיה גדולה. את השיפור המשמעותי הרגשתי תוך כיומיים.. הבחילות הפכו להיות יותר נסבלות, מערכת העיכול התחילה לעבוד באופן יותר אפקטיבי, מה שאפשר לי לאכול יותר טוב.. לאט לאט התחזקתי, החרדות השתפרו, ותוך כמה חודשים הייתי במקום אחר לגמרי..שמחת החיים שלי חזרה והבנתי, שאני רוצה לעזור לאחרים בעזרת הכלי הנפלא הזה.

צילום:pexels

ההומאופתיה עזרה לי במקום שבו הרפואה, לא רק שהרימה ידיים, הרפואה בכלל לא הייתה קרובה להבין מה קורה איתי.. ומה שלא מאובחן הרי לא באמת קיים.. ולא רק שהומאופתיה עזרה לי, היה זה אחד הטיפולים הכי קלים ליישום, בסך הכל לקחתי כמה פעמים מן סוכריות קטנות וטעימות… לא נדרשתי להגיע כל שבוע לטיפול, ולא לקחתי תרופה אשר יש לה תופעות לוואי.. מאז ועד היום עשיתי דרך משמעותית, למדתי את המקצוע הנפלא הזה והיום אני יודעת שאת ההסכם שלי עם החברה לגבי קושי, אני מפרה, כי בחיי שאני נשבעת שלא חייבים לחיות בסבל..

מאת: הילה יניב
הומאופתית קלאסית ומקדמת תהליכי ריפוי, BA בעו"ס.

הוספת תגובה

הוספת תגובה