ננו טכנולוגיה – עוסקת במחקר ובפיתוח של מערכות מסויימות שגודלן מקרוסקופי והיכולת שלהן לכוון פעולה ננומטרית לכיוון רצוי. בתחום הרפואה, הטכנולוגיה, הביולוגיה, ועוד. זהו מדע בדיוני – רק במציאות. זה מקסים וגם קצת מפחיד כאחד.
מוזיאון ננו – פועל במכון לננו טכנולוגיה באוניברסיטת בר אילן – יוצר שיתופי פעולה מרתקים במיוחד בין חוקרים לבין אמנים.
למשל:
שיתוף הפעולה בין המלחין ואמן הסאונד ד"ר אלעד שניידרמן – ביחד עם החוקר פרופ' מוטי פרידמן – בתחום כאוס והרמוניה – סינכרון ויציאה ממנו להפרת האיזון העדין היוצר הרמוניה ומה קורה בדרך ואיך זה חוזר להרמוניה. המחול המופלא שבין הרמוניה ודיסהרמוניה. ד"ר אלעד שניידרמן הוא מוזיקאי ואיש סאונד שהגיע למחקר המרתק עם פרופ' מוטי פרידמן דרך טל האוצרת והשדכנית של המוזיאון.
הקונצרט – מחקר:
ישבנו במעין כיפה גיאודזית באולם בו ישנם 4 מקרנים או יותר ומסכים שהם קירות בתוך החלל הזה, כדי שנוכל לראות את כל הנגנים זה לצד זה. 16 נגני ונגניות כינור – אשר באורח מדעי בודדו זה מזה. הם לא יכלו לשמוע אחד את האחר ישבו בגבם למעגל ומחיצת נייר אטומה לא איפשרה להם לראות את הנגנים היושבים בשני צידיהם. נגני כינור ידועים ביכולת שלהם להקשיב ולסנכרן את עצמם בהתאם לקבוצת כלי המיתר. בניגוד לכל כלי הנגינה האחרים מגני הכינור יכולים למשוך את אורך הצליל אפילו עד 2 דקות! וגם לזהות את המקום בו נגנים אחרים נמצאים גם על פי תנועת הקשת והיד האוחזת בה. הניסוי הזה בודד את כל המשתנים האלה ואת השמיעה באמצעות אוזניות מבודדות רעש.
הניסוי הראה שבהתחלה כולם מנגנים כאיש אחד. מהמם בפני עצמו. בהמשך החוקרים יצרו עיכוב מסויים מכוון בהחזר של הצלילים של האחרים ובכך יצרו פער מכוון ולמעשה כאוס. מה שקרה היה שהנגנים יצרו בהמשך סנכרון מיוחד עם נגן אחד או יותר. קשה לי לתאר זאת במילים וצריך לראות את התמונות של הנגנים, את ההסבר המעמיק של ד"ר אלעד שניידרמן ואת הדוגמאות של זה בטבע.
איך זה קורה בטבע – ענן של זרזירים שמתווה צורות מיוחדות בו כל הציפורים משנות כיוון כמעט באותה שניה בלי להתנגש זו בזו. או דגים בים שמחוללים בלהקה ומשנים כיוון תוך שברירי שניות בדיוק ובהרמוניה.
נכון, אולי לא דייקתי ואפילו לא הבנתי הכל, אך זה היה מופלא ומעורר התפעלות. אני ממליצה לכם לפתוח אופקים חדשים ולתאם סיור במוזיאון לננוטכנולוגיה ואם יצא לכם לשמוע את הרצאתו המיוחדת כל כך של ד"ר אלעד שניידרמן – וואוו צפויה לכם חוויה לא שגרתית בעליל ופתאום תרגישו את האופקים נפתחים למרחבים חדשים ולא מוכרים.
וזה לא נגמר שם:
ישי, המדריך החביב, לקח אותנו לטעימה קטנה במוזיאון עצמו, המשתרע על פני 8 קומות! הספקנו רק 3 מיצגים שהיריעה קצרה מלהכיל. שיתוף פעולה בין חוקרת מוח פורצת דרך בתחום הננו של העולם הזה שלה ואמנית שיצרה את מה שראתה במיקרוסקופ באמצעות גומיות… כן גומיות דקות כאלה…. וואוו ומה שקורה בין שתיהן.
ואמן אחר שמכניס את ספר בראשית וספר יצירה ונוסחאות מתמטיות ועוד איזה זיליון אבני בנין של היקום מתחומים רבים לתוך מיצג גלי – קינטי – משתנה תדיר כמו קליידוסקופ. מעניק את ההרגשה של הבריאה בכבודה ובעצמה המרכיבה את ברואיה בחוכמה ואור.
ואז עוד חוקרת גבישים, קריסטלוגרפית ואמנית של ציור במי מלח מיוחדים רק מים המלח שלנו וימת מלח בארצות הברית ליד סולט לייק סיטי – ומה שקורה שם… טוב אני לא יכולה לחזור על כל המורכבות המרתקת שנוצאת שם בין גבישי המלח לבריסטול ולזמן החולף.
עכשיו כבר אין לכם ברירה…
אי אפשר לדלג הלאה לחיים, מבלי לעצור בבר אילן בבניין 206 המיוחד של המכון לננו טכנולוגיה והמוזיאון לננו טכנולוגיה ולראות במו עיניכם ולשמוע במו אוזניכם ובכל חושיכם את הפלאים המדהימים שתגלו שם. מומלץ במיוחד.
הוספת תגובה