עמוד הבית » "מטפלות בעניינים" – בימוי ז'וליאן רמבלדי

"מטפלות בעניינים" – בימוי ז'וליאן רמבלדי

פוסטר, צילום: סרטי נחשון
הקולנוע הצרפתי ידוע ביכולתו לקחת נושאים חברתיים רגישים ולהפוך אותם ליצירות אומנות נוגעות ללב, הסרט "מטפלות בעניינים" (בצרפתית: Les Femmes du Square), יצירתו של ז'וליאן רמבלי (Julien Rambaldi), המוקרן בקולנוע תל אביב, נכנס בלי ספק בקטגוריה הזו.

"מטפלות בעניינים" – קומדיה חברתית צרפתית, המעניקה מבט מקרוב על חייהם המורכבים של מהגרים בפריז. העלילה מצליחה לגעת בנקודות רגישות, ובמיוחד בחווייתן של נשים העובדות כמטפלות, המתמודדות עם אתגרים קשים, החל מאי-וודאות משפטית, קשיי משפחה, קשיים כלכליים, אלימות, יחס מבזה ועד לניצול על ידי מעסיקיהן. הסרט מצליח לגעת בנושא שהוא רלוונטי לא רק בצרפת אלא גם אצלנו בישראל, עם מספר גדול של עובדים זרים ומטפלים. הסרט משקף את החיים מנקודת מבט של מי שנדחקות לפינה, בהיותן אוכלוסייה כמעט שקופה, וחוות קשיים רבים, ובאותה הנשימה מעניק להן קול ונוכחות.

הסרט עוקב אחר אנז'ל, אישה צעירה מחוף השנהב, המגולמת במיומנות רבה על ידי Eye Haïdara, המגיעה לעיר האורות עם תקוות לעתיד טוב יותר מאשר חוותה באפריקה, אך מוצאת את עצמה עובדת בלתי חוקית המנסה לשרוד במציאות קשוחה. היא עובדת אצל סוחר שווקים אלים, המנצל אותה, ונקלעת למצוקה כספית, כמעט בלי יכולת לברוח ממעגל האלימות המקיף אותה, אך בסופו של דבר, בעזרתה של חברתה, היא מצליחה למצוא עבודה כמטפלת – מקצוע בו היא לא התנסתה מעולם בעבר.

צילום: באדיבות סרטי נחשון

תוך כדי שהיא לומדת את המקצוע, בגן השכונתי, מקום מפגש של מטפלות וילדיהן, המהווה מעין מיקרוקוסמוס של החברה, אנז'ל מתוודעת למאבקים ולניצול שחוות המטפלות המהגרות. כאישה חדת הבחנה ודעתנית היא הופכת במהירות למנהיגתן, ואינה מהססת לעשות את כל מה שצריך כדי לנצח במאבק לקבלת זכויותיהן, כשהיא משתמשת בקסמה האישי וחוצפתה כדי לנווט בין הסיטואציות הסוערות בחייה. Eye Haïdara  מבצעת את תפקיד אנז'ל בצורה משעשעת ומצוינת, ומעניקה לדמות עומק והמון חן, שמובילים את הצופה להזדהות עמה ולחבב אותה.

יוטיוב : באדיבות סרטי נחשון

זה סיפור של אומץ שיש בו גם סיפור אהבה, כאשר אנז'ל פוגשת את אדואר, עו"ד צעיר, מוכשר ונחוש, שנופל בקסמיה וחש לעזרתה. באופן אישי הסיפור הזכיר לי קצת את הסרט "אישה יפה" באופטימיות שהוא מציג כלפי תקרת הזכוכית, כשבמציאות העכשווית אנחנו יודעות שתקרה היא תקרה… גם אם היא מזכוכית. ובכל אופן, הביקורת של הסרט מושמעת באופן ברור, ואני מקווה להישאר אופטימית לגבי הסיכויים של נשים משכבות אוכלוסייה מוחלשות להצליח לפרוץ את התקרה הזו.

סיפור המשנה, המעשיר מאוד את חווית הצפייה ומוסיף עומק רגשי, הוא הקשר של ארתור, ילד סגור ומופנם, עם אנז'ל, בו היא מטפלת. ארתור, ילד המתמודד עם גירושי הוריו, מגולם על ידי הילד הצרפתי המוכשר וידאל ארזוני, מוביל את הצופים למסע של גילוי עצמי והתפתחות אישית. דמותו מציגה בצורה אותנטית את התחושות הקשות והמאבקים הפנימיים שילדים חווים בתהליך הגירושים. והליהוק המוצלח שלו בעיני הוא חלק מהקסם הגדול של הסרט.

צילום: באדיבות סרטי נחשון

באופן יוצא דופן, הסרט לא נופל למלכודת הסטריאוטיפית של דרמה כבדה, אלא מצליח להציג את המציאות הקשה באמצעות הומור עדין ומחויך, מה שמוסיף נקודות זכות רבות לסרט. לא נעזוב אתכם מבלי לספר גם על המוזיקה הנהדרת ברקע של הסרט ועל זוויות הצילום המיוחדות שתופסות את העין. לסיכום – קומדיה כיפית, משעשעת, אינטליגנטית ומלאת ביקורת כמו שאנחנו אוהבות. לכו לראות.

מאת יפית סרנגה

החל מ – 29 לפברואר בסינמטק תל אביב ובכל רחבי הארץ.

הוספת תגובה

הוספת תגובה